בג"ץ דן בעתירה נגד מינוי הנציב בידי רה"מ: "למה לחזור אחורה?"

בג"ץ קבע כי הממשלה תודיע עד 28 באוקטובר אם בכוונתה לשנות את החלטתה בעניין מינוי נציב שירות המדינה בידי רה״מ נתניהו, ובמהלך הדיון בעתירות אמר השופט יצחק עמית לנציג הממשלה: "הדברים שלך בעייתיים. הממשלה בעצם אומרת, 'מה שווה הנציבות אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה?'״

שופט העליון יצחק עמית
שופט העליון יצחק עמית | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בג"ץ דן היום (שלישי) בעתירות נגד מינוי נציב שירות המדינה בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע המחלוקת ולאחר שהממשלה האריכה את כהונתו של נציב שירות המדינה המכהן פרופ' דניאל הרשקוביץ בשלושה חודשים, עד 12 בדצמבר. בדיון הוחלט כי הממשלה תודיע עד 28 באוקטובר אם בכוונתה לשנות את החלטתה, ללא התערבות ביהמ"ש שיכנס לתוכן ההסדר שייקבע.

בסוף הדיון, הזכיר השופט יצחק עמית כי "לעת הזו עדיף שהממשלה לא תפעל למנות נציב על פי השיטה שנקבעה בהחלטת הממשלה". במהלך הדיון אמר השופט עמית לעו"ד דוד פטר, שמייצג את הממשלה: "הדברים שלך בעייתיים. הממשלה בעצם אומרת, 'מה שווה הנציבות אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה?'. זה מאוד מאוד בעייתי". עוד אמר עמית לנציג הממשלה: "אתם מחזירים אותנו 31 שנים אחורה. לא קרו דברים מאז?". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: "זה לא לחזור 31 שנים אחורה, אלא הרבה יותר".

היועצת
רה"מ בנימין נתניהו והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לפני כחודש הגישה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את תגובתה לבקשה לצו ביניים בעניין הליך מינוי נציב שירות המדינה, וכתבה כי "מדובר במהלך משמעותי של הפיכת השירות הציבורי המקצועי לפוליטי". לפי היועמ"שית, החלטת הממשלה יוצרת מצב חדש לפיו ראש הממשלה יוכל לבחור בעצמו אדם שהוא חפץ במינויו לתפקיד נציב שירות המדינה, שאינו חייב לעמוד בתנאי סף מקצועיים מינימאליים של ניסיון, כישורים או התאמה לתפקיד. מטעם זה היא טוענת כי ההחלטה, הסוטה מדרך מינוי הנציב בעבר, אינה חוקית. בתגובתה הזכירה היועצת את המועמדת הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד, עופרה ברכה, אותה היא לא מציינת בשמה, אשר נפסלה על-ידי ועדת המינויים, שכן הליך המינוי שקודם ע"י נתניהו לא היה תקין.

עמדה זו של היועמ"שית תומכת בטענות שהועלו בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בנושא זה. בעתירתה, טענה התנועה כי החלטת הממשלה פוגעת באופן קיצוני באופיו הממלכתי והמקצועי של תפקיד הנציב ושל השירות הציבורי בכללותו. התנועה הדגישה כי ההחלטה מאפשרת מינוי פוליטי לתפקיד רגיש זה, ללא בדיקה מעמיקה של כישורי המועמד והתאמתו לתפקיד.

לפני כחודשיים אישרה הממשלה פה אחד את ההצעה אותה הוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו,  לפיה מי שימנה את נציב שירות המדינה הבא – יהיה ראש הממשלה בעצמו. היועמ"שית פרסמה את חוות הדעת שלה לפני הדיון, וטענה כי "הצעת המחליטים שהוגשה לממשלה לא נותנת כל משקל להמלצות שהונחה בפני הממשלה ואף מקדמת הליך מינוי שנקבע לגביו במפורש כי קיימת מניעה משפטית לקדמו. הצעה זו לוקה בשורה של כשלים מהותיים ופרוצדורליים, שהצטברותם מובילה למסקנה כי קיימת מניעה משפטית לקדם אותה".