"התפרקות מוחלטת מכל הגבולות": 11 הורשעו בפרשת האונס באילת

"מה שקרה באותו מסדרון בקומה השנייה במלון 'הים האדום' באילת זו התפרקות מוחלטת מכל הגבולות, לא נמצא צדיק אחד בסדום": שלוש שנים אחרי האונס הקבוצתי של נערה בת 16 באילת, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום (רביעי) ארבעה צעירים באונס בנסיבות מחמירות. שבעה נוספים הורשעו בסיוע ובעבירות מין נוספות. בעת ביצוע העבירות, שניים מ-11 הנאשמים היו בגירים ותשעה מהם קטינים. בית המשפט מצא את הנאשמים אשמים בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום, למעט בעבירה של אי-מניעת פשע שיוחסה לשניים מהם; כשלגבי שניים מהנאשמים מצא אותם בית המשפט אשמים, גם בעבירות שעלו מן הראיות, הגם שאלו לא יוחסו להם בכתב האישום.

השופטים יעל רז לוי, גילת שליו ואהרון משניות כתבו בהכרעת הדין: "עצוב לחשוב כשרואים את התמונה בכללותה, שאם רק אחד מהנאשמים היה אותו צדיק בסדום, ניתן היה למנוע את המעשים או לפחות לקטוע אותם באיבם. תחת זאת, הנאשמים בחרו להצטופף מחוץ לחדר, להציץ או להכנס לתוכו, כשהם צוחקים זה עם זה, נותנים 'כיפים', עושים תנועות מגונות בצורה בוטה משפילה ומחפיצה, כל זאת כשבחדר מתרחשים מעשי אינוס קשים במתלוננת תוך ניצול גס של מצבה, מצב בו לא יכלה להגן על עצמה - ואין מושיע".

ארבעה מבין הנאשמים – איסי רפאילוב ואליזיר מאירוב - בני 26 ו-27 ושני קטינים בני 17, נמצאו אשמים באונס בנסיבות מחמירות של הנערה, "בהיותה במצב שמנע ממנה לתת הסכמה חופשית ותוך ניצול מצב זה. הנאשמים הנוספים שכולם קטינים, למעט נאשם אחד שהיה בן 19, שלא קיימו עם המתלוננת מגע מיני ישיר אך צפו במתרחש, בין כאשר שהו בתוך החדר ובין כאשר הציצו לתוכו לאחר שהתגודדו סביבו במסדרון ואף עודדו את חבריהם, נמצאו אשמים בעבירות של סיוע לאינוס, מעשים מגונים או שידול לאינוס, איש איש לפי חלקו, כאשר גם עבירות אלו בוצעו בנסיבות מחמירות".

"החשיפה לראיות בתיק זה, לתמונות מן המסדרון של הנאשמים מתגודדים סביב החדר וצובאים עליו כאילו מתרחשת שם הצגה, פותחים את הדלת בחדר לא להם, מציצים, מצחקקים, נותנים 'כיפים' זה לזה, נכנסים לחדר והכול כאשר מה שהם רואים לנגד עיניהם  בתוך החדר הוא את המתלוננת שרועה עירומה, כגופה או כפסל ואנשים עושים בה כבשלהם, הדירה שינה מעינינו", נכתב בהכרעת בית המשפט. "לא לילה אחד ולא שניים התהפכנו על משכבנו במחשבה כיצד יכול להיות שקבוצה של נערים, רובם קטינים כבני 17, תלמידי תיכון, נערים לכאורה נורמטיביים, ינהגו כפי שנהגו - חבורה מבזה, משפילה, מעודדת זה את זה לקחת חלק באותו 'סדום ועמורה' שהיה בחדר, כפי שתיאר זאת אחד הנאשמים. שאלנו את עצמנו הכיצד מכל הנאשמים שהעידו על עצמם כ'ילדים טובים' או נערים מבית טוב - לא היה צדיק אחד בסדום?".

בית המשפט הוסיף: "רוצים אנו להעביר מסר ברור – מעשה שעשה פרט כחלק מקבוצה, הוא אחראי לו באופן מלא, ולא תהיה לו תרופה בכך שיסתתר מאחורי הקבוצה, או ינסה לחסות מאחורי חבריו. לכל אחד ואחד מהנאשמים, בכל מקום ובכל סיטואציה, האחריות המלאה על מעשיו הוא. העובדה שמעשה העולה כדי עבירה פלילית נעשה בתוך קבוצה, יכול רק להחמיר את נסיבות ביצועו וכך גם מורות הוראות הדין במקרה של ביצוע עבירות מין בצוותא. ואין פטור מאחריות פלילית כי 'כולם היו שם' או 'כולם עשו את זה'.

"ולא נוכל לסיים את ענייננו מבלי לומר מספר מילים למתלוננת אשר העידה בפנינו בכנות, באומץ רב ובאופן אותנטי", סיכמו השופטים. "קולך שנאלם בחדר 216, נשמע היטב והדהד בין כותלי בית המשפט".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, מסרה: "ההרשעה המהדהדת מספרת סיפור קשה על מקום שבו היו גברים ונערים רבים, אבל אפס בני אדם. עכשיו, בית המשפט חייב לגבות את ההחלטה בענישה הולמת לחומרת המעשים. אות הקין צריך לרדוף את האנסים שנים ארוכות, כמו שמעשיהם המתועבים ירדפו את הנפגעת. אונס הוא מעשה נאלח ומזעזע גם כשהוא מבוצע על-ידי אדם אחד, אבל מספר השותפים למעשה, והעובדה שלא נמצא ולו צדיק אחד בסדום שיעצור את הזוועה היא כתם עצום על החברה הישראלית, שמחייב אותה בחשבון נפש עמוק ובמיוחד על מערכת החינוך שחייבת להתעורר ולהבין שחובתה להשקיע בחינוך למיניות בריאה ולמניעת אלימות מינית.

"אנחנו שולחות חיזוקים לנפגעת, שנדרשה למחירים אישיים כבדים מאוד לכל אורך ההליך. אנחנו מקוות שהחלטת בית המשפט תיתן לך מעט שקט, ותפנה לך כוחות במסע השיקום וההחלמה".

יושבת ראש ארגון "נעמת", חגית פאר בירכה על הכרעת בית המשפט בפרשה: "״האירוע באילת היה מהחמורים שהיו במקומותינו. חבורה של נערים וגברים אונסת או צופה, או מסייעת לאנוס נערה צעירה במצב קשה. טוב עשה בית המשפט היום שהרשיע את כל 11 הנאשמים. בית המשפט מעביר מסר חד וברור כי גם מי ש״רק״ עומד מהצד , או רק ״מסייע״ ולא מונע את המעשה המזוויע אחראי בדין. אנחנו בני ובנות אדם ולא חיות, וחובה על כל אחד ואחת, להתנהג בהתאם.