העליון בהחלטה חריגה: משפט חוזר לגינקולוג שהורשע באונס
המשנה לנשיא נעם סולברג הורה על קיום משפט חוזר בבית המשפט העליון עצמו, בהרכב של חמישה שופטים, בעניינו של הרופא מיקי שטטמן. שטטמן זוכה במחוזי, ובערעור הודיעה הפרקליטות כי היא חוזרת בה מהבקשה להרשיעו בעבירות מין - אך בעקבות "קצר בתקשורת" הרשיע אותו העליון באינוס במרמה. סולברג: "אין מבוכה ולא חולשה בשפיטה הנכונה לבדוק את עצמה"

בהחלטה נדירה וחסרת תקדים, הורה היום (חמישי) המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, על קיומו של משפט חוזר בבית המשפט העליון עצמו, לפני הרכב מורחב של חמישה שופטים, בעניינו של הגינקולוג מיכאל שטטמן. שטטמן הורשע במרץ 2025 בעליון בעבירות של אינוס במרמה, זאת לאחר שזוכה פה אחד בבית המשפט - ואף שהמדינה הודיעה במהלך הערעור כי היא חוזרת בה מבקשתה להרשיעו בעבירות המין.
הפרשה החלה לפני כ-12 שנה, ובדצמבר 2018 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד שטטמן, רופא נשים ותיק מאז 1999. כתב האישום ייחס לו ביצוע מעשים מיניים במטופלות במהלך טיפולים רפואיים, "תוך שהוא מציג את מעשיו באופן הנחזה להיראות כאילו המדובר בבדיקות וטיפולים רפואיים הנדרשים לטיפול בתלונותיהן, ביודעו כי אין אמת בדבר". אחד האישומים נמחק לאחר שהמתלוננת סירבה להעיד, ונותרו שני אישומים בעניינן של מ' ו-י', שבגינם הואשם באינוס במרמה ובמעשה מגונה במרמה.
בדצמבר 2022 זיכה בית המשפט המחוזי בירושלים את שטטמן פה אחד. השופטים קבעו כי לא הוכחה מחשבה פלילית או כוונה להפיק סיפוק, גירוי או ביזוי מיניים, וכי שטטמן פעל מתוך כוונה לסייע למטופלות. המדינה ערערה לבית המשפט העליון, ובספטמבר 2024 התקיים דיון לפני השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר. במהלך הדיון הצביעו השופטים על הקושי המשפטי להרשיע את שטטמן בעבירת אינוס במרמה, והעלו מיוזמתם את האפשרות להרשיעו בעבירת תקיפה.

בעקבות הערות ההרכב הגישה הפרקליטות הודעה בכתב שבה נאמר כי היא חוזרת בה מהבקשה להרשיע את שטטמן בעבירות המין, וביקשה להרשיעו בעבירת תקיפה. שטטמן הגיש השלמת טיעון שבה התנגד להרשעה בתקיפה. ואולם, כחצי שנה לאחר מכן, במרץ 2025, ניתן פסק הדין בערעור ובו הורשע שטטמן פה אחד באינוס במרמה - מבלי שדבר חזרתה של המדינה מהבקשה להרשיעו בעבירות המין הוזכר כלל בפסק הדין.
ה"קצר בתקשורת" - והפער בין השופטים לפרקליטות
שטטמן הגיש בקשה לביטול פסק הדין, ובדיון שהתקיים בה התברר כי אירע "קצר בתקשורת": השופטים סברו שהצעתם הייתה מותנית בהסכמת שני הצדדים להרשעה בתקיפה, ומששטטמן התנגד - ראו את חזרת המדינה כבטלה. מנגד, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות הבהירה כי המדינה לא הבינה את ההצעה כהתניה, כי חזרתה מעבירות המין הייתה חד-צדדית וכי היא עומדת מאחוריה. למרות זאת, באוקטובר 2025 דחו השופטים אלרון ושטיין את בקשת הביטול בדעת רוב, בעוד השופט כשר סבר בדעת מיעוט כי פסק הדין "ניתן על סמך תפיסת מצב מוטעית" וכי יש להרשיע את שטטמן בתקיפה בלבד.
לאחר שהליכים נוספים שנקט שטטמן - עתירה לבג"ץ ובקשה לדיון נוסף - הושהו, הוא הגיש בקשה למשפט חוזר בעילת חשש ממשי לעיוות דין. הפרקליטות והמתלוננות התנגדו לבקשה, וטענו בין היתר כי התקלה אינה מטילה ספק באשמתו וכי פתיחת ההליך מחדש תסב למתלוננות מצוקה קשה. השופט סולברג ציין בהחלטתו כי ניסה להביא את הצדדים לפתרון מוסכם ואף זימן לדיון את פרקליט המדינה, אך משהמדינה דחתה את ההצעה - נדרש להכריע.

בהחלטתו קבע סולברג כי "פסק הדין שמכוחו הורשע המבקש בעבירות אינוס במרמה - ניתן על יסוד הנחה שגויה לגבי תוקפה ומהותה של הודעת הפרקליטות". לדבריו, אי-ההבנה השליכה ישירות על ניהול הסיכונים של שטטמן בהליך, ויש בתקלה שנתגלתה כדי לערער את יסודות ההרשעה. סולברג הבהיר כי אינו נוקט עמדה בשאלת חפותו או אשמתו של שטטמן, וציין "בצער, את כאבן של מ' ו-י'; הולך ונמשך, נוגע ללב עד מאד".
בסוף הדברים התייחס המשנה לנשיא לחשיבות הנכונות של מערכת המשפט להכיר בטעויותיה: "אין מבוכה ולא חולשה, בשפיטה - מעשה אנוש - הנכונה לבדוק את עצמה, ולהגיב לטעויות ולתקלות מהותיות שנפלו במעלה הדרך. נהפוך הוא. זהו מקור כוחה ועוצמתה, בשאיפתה המתמדת לפסוק 'דין אמת לאמיתו'; כאשר, לא 'רק' הדין - 'אמת', אלא גם דרך הילוכו - אמת". זהות חמשת השופטים שידונו במשפט החוזר תיקבע על ידי נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית.

