ברוורמן בבקשת רשות ערעור לעליון: "לבטל את עיכוב היציאה מהארץ"

צחי ברוורמן הגיש בקשת רשות לערור לבית המשפט העליון נגד החלטת המחוזי להאריך את התנאים המגבילים נגדו. בבקשה נטען כי צו עיכוב היציאה מהארץ מסכל את כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה ופוגע ביחסי החוץ של המדינה

צחי ברוורמן
צחי ברוורמן | צילום: יונתן שאול, פלאש 90

צחי ברוורמן, ראש הסגל של ראש הנממשלה בנימין נתניהו, הגיש הערב (רביעי) בקשת רשות לערור לבית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל אתמול את ערר המשטרה והשיב על כנם את התנאים המגבילים, לאחר שבית משפט השלום הורה קודם לכן על ביטולם.

במרכז הבקשה עומד צו עיכוב היציאה מן הארץ, שלטענת ברוורמן מונע ממנו להתחיל את כהונתו כשגריר בלונדון. בבקשה נטען כי "התנאי בדבר איסור יציאה מן הארץ כלל אינו רלוונטי ואינו משיג תכלית ראויה" וכי הוא "יורד לשורש חופש העיסוק". עוד נטען כי אין כל חשש להימלטות מן הארץ וכי המשטרה לא הציגה הצדקה קונקרטית להטלת הצו.

עורכי הדין של ברוורמן טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע שאין לו סמכות לשקול שיקולים של מדיניות חוץ ויחסי מדינה במסגרת הליכי מעצר. לפי הבקשה, "יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי שבמילוי תפקיד שגריר ובהבטחת תפקודה התקין של המדינה בזירה הבינלאומית". נטען כי המחוזי יצר "מסגרת נורמטיבית צרה" שאינה מאפשרת בחינה של מכלול האינטרסים הרלוונטיים.

נתניהו וברוורמן. ארכיון
נתניהו וברוורמן. ארכיון | צילום: מארק ישראל סלם, פלאש 90

בנוסף, בבקשה נמתחת ביקורת על התנהלות היחידה החוקרת ועל קצב התקדמות החקירה. נטען כי מאז חקירתו האחרונה ב-22.1.2026, ברוורמן לא נקרא לחקירה נוספת, למרות מצג המשטרה בדבר צורך דחוף בזמינותו. בבקשה נכתב כי "לא נעשה מאמץ ממשי ומספק להביא לסיומה של החקירה, אשר ניתן היה להשלימה זה מכבר" הסנגורים מדגישים כי הפגיעה בברוורמן היא בלתי מידתית ואף בלתי הפיכה. לטענתם, עיכוב ממושך במימוש המינוי עלול להביא לאובדן התפקיד ולנזק תדמימי כבד לישראל בבריטניה. "השימוש בכלי הקיצוני של עיכוב יציאה מהארץ הינו צעד מופרז ביחס לאדם שכל חייו המקצועיים מוקדשים לשירות הציבור", נכתב בסיכום הבקשה.

צחי ברוורמן
צחי ברוורמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אתמול כאמור קיבל בית המשפט המחוזי מרכז בלוד את ערר המשטרה על החלטת בית משפט השלום בעניינו של ברוורמן, והשופט מיכאל קרשן הורה להחזיר על כנם את התנאים המגבילים נגדו, ובראשם איסור היציאה מן הארץ, הרחקה מלשכת רה"מ ואיסור יצירת קשר עם שורה ארוכה של גורמים בלשכה. השופט קרשן מתח ביקורת קשה על השופט מנחם מזרחי, נשיא בית המשפט השלום בראשון לציון, שדחה חלקית את בקשת המשטרה להאריך את ההגבלות על ברוורמן, ואמר כי הוא "פועל בניגוד לכל פרקטיקה מקובלת".

השופט קרשן מתח ביקורת על החלטת בית משפט השלום לבטל את התנאים, וקבע כי "החשד הסביר נגד המשיב התחזק משמעותית". השופט דחה את הטענה כי יש לשקול את הפגיעה ביחסי החוץ עם בריטניה בשל עיכוב כהונתו כשגריר: "חוק המעצרים לא הסמיך את בית המשפט לשקלל אינטרסים אחרים, כגון ההשפעה על יחסי החוץ של המדינה".

בנוגע לחשש משיבוש קבע השופט כי "קיימת במקרה זה עילה משמעותית של שיבוש החקירה, שאינה חשש ערטילאי גרידא". הוא הוסיף כי שהייתו של ברורמן בחו"ל כשגריר עלולה להביא לשיבוש החקירה. "מתן הודעה על חקירה שמאפשרת לחשוד שהות של 12 שעות טרם חקירה היא בעצמה כר פורה לשיבוש אפשרי", ציין השופט בהתייחסו להצעה שברוורמן יתייצב לחקירה לפי דרישה בעודו שוהה בלונדון.

Screenshot 2023 07 19 095959
נשיא בית משפט השלום, השופט מנחם מזרחי | צילום: דוברות הרשות השופטת

ברוורמן חשוד בעבירות של שיבוש הליכי חקירה, מסירת ידיעה רשמית על ידי עובד ציבור ומרמה והפרת אמונים בפרשת הפגישה הלילית בחניון בקריה, שבה נפגש לכאורה עם אלי פלדשטיין, עדכן אותו על חקירה חסויה בצה"ל בנוגע להדלפת מסמך ל"בילד" הגרמני, ואף הציג לו רשימת שמות. לפי החשד, ברוורמן אמר לפלדשטיין כי אם החקירה קשורה ללשכת ראש הממשלה, ביכולתו "לכבות את זה".