ברוורמן בבקשת רשות ערעור לעליון: "לבטל את עיכוב היציאה מהארץ"
צחי ברוורמן הגיש בקשת רשות לערור לבית המשפט העליון נגד החלטת המחוזי להאריך את התנאים המגבילים נגדו. בבקשה נטען כי צו עיכוב היציאה מהארץ מסכל את כניסתו לתפקיד שגריר ישראל בבריטניה ופוגע ביחסי החוץ של המדינה.
צחי ברוורמן הגיש הערב (רביעי) בקשת רשות לערור לבית המשפט העליון, לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל אתמול את ערר המשטרה והשיב על כנם את התנאים המגבילים, לאחר שבית משפט השלום הורה קודם לכן על ביטולם. ברוורמן חשוד בעבירות של מסירת ידיעה על ידי עובד ציבור, שיבוש מהלכי משפט ומרמה והפרת אמונים במסגרת "פרשת הפגישה הלילית".
במרכז הבקשה עומד צו עיכוב היציאה מן הארץ, שלטענת ברוורמן מונע ממנו להתחיל את כהונתו כשגריר בלונדון. בבקשה נטען כי "התנאי בדבר איסור יציאה מן הארץ כלל אינו רלוונטי ואינו משיג תכלית ראויה" וכי הוא "יורד לשורש חופש העיסוק". עוד נטען כי אין כל חשש להימלטות מן הארץ וכי המשטרה לא הציגה הצדקה קונקרטית להטלת הצו. עורכי הדין של ברוורמן טוענים כי בית המשפט המחוזי שגה כשקבע שאין לו סמכות לשקול שיקולים של מדיניות חוץ ויחסי מדינה במסגרת הליכי מעצר. לפי הבקשה, "יש ליתן משקל לאינטרס הציבורי שבמילוי תפקיד שגריר ובהבטחת תפקודה התקין של המדינה בזירה הבינלאומית". נטען כי המחוזי יצר "מסגרת נורמטיבית צרה" שאינה מאפשרת בחינה של מכלול האינטרסים הרלוונטיים.
בנוסף, בבקשה נמתחת ביקורת על התנהלות היחידה החוקרת ועל קצב התקדמות החקירה. נטען כי מאז חקירתו האחרונה ב-22.1.2026, ברוורמן לא נקרא לחקירה נוספת, למרות מצג המשטרה בדבר צורך דחוף בזמינותו. בבקשה נכתב כי "לא נעשה מאמץ ממשי ומספק להביא לסיומה של החקירה, אשר ניתן היה להשלימה זה מכבר" הסנגורים מדגישים כי הפגיעה בברוורמן היא בלתי מידתית ואף בלתי הפיכה. לטענתם, עיכוב ממושך במימוש המינוי עלול להביא לאובדן התפקיד ולנזק תדמימי כבד לישראל בבריטניה. "השימוש בכלי הקיצוני של עיכוב יציאה מהארץ הינו צעד מופרז ביחס לאדם שכל חייו המקצועיים מוקדשים לשירות הציבור", נכתב בסיכום הבקשה.