בג"ץ פסל את חוק ההסדרה: "אינו חוקתי"

בג"ץ פסל היום (שלישי), ברוב של שמונה שופטים נגד אחד, את חוק ההסדרה שנועד להסדיר את חוקיותם של כ-4,000 בתים של תושבים יהודים שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים ביהודה ושומרון. בית המשפט קבע כי החוק "אינו חוקתי", ונימק כי "הפגיעה הנגרמת לזכויות חמורה ומובהקת, אין מנוס מהמסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מהחוק עולה על תועלתו". כמו כן, בג"ץ השית הוצאות של 30,000 שקלים על הממשלה ועל מטה בנימין".

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות נימקה כי "החוק פוגע בזכות הקניין ובזכות לשוויון של תושבי האזור הפלסטינים, ומקנה עדיפות מובהקת לאינטרסים של המתיישבים הישראלים, ללא כל בחינה פרטנית של הנסיבות שבהן הוקמה ההתיישבות ושל מעורבות המדינה בהקמתה, ומבלי לתת משקל מספק למעמדם המיוחד של תושבי האזור הפלסטינים כ'תושבים מוגנים' בשטח הנתון בתפיסה לוחמתית".

לכתבות נוספות בחדשות 13 >>

הליכוד וכחול לבן: נקדם חקיקת לגליזציית קנאביס ואי הפללה

הסכום שתחזיר משפחת רפאלי לרשות המסים: כ-25 מיליון שקלים

הפרקליטות מבקשת: 3 מאסרי עולם ו-40 שנה לרוצח משפחת דוואבשה

השופט נעם סולברג, שהיה בדעת מיעוט הסביר: "חוששני כי ביטול החוק לא יועיל – לא למתיישבים, גם לא לבעלי הקרקע. אלו לא נהנים, ואלו חסרים. הקרקעות והמבנים שאותם ביקש המחוקק להסדיר, למצער רובם, ישארו מונחים אפוא בשיממונם וקיפאונם – עד שיבוא אליהו, או עד להכרעה מדינית בדבר מעמדו של האזור וההתיישבות בו, המוקדם מביניהם".

בתגובה לפסיקה, מהליכוד נמסר: "מצער שבג"ץ התערב ופסל חוק חשוב להתיישבות ולעתידה. נפעל כדי לחוקק את החוק מחדש". שר הבריאות יולי אדלשטיין גם הגיב להחלטה ואמר כי "בג"ץ איבד את זה. הוא הופך את עצמו לרשות המחוקקת, לרשות המבצעת ולרשות השופטת בו זמנית. חייבים לשים לכך סוף. הדרך לכך היא באמצעות פסקת ההתגברות. אם בג"ץ לא מכיר במגבלותיו על הכנסת לשרטט את המגבלות". עם זאת, בכירים בליכוד הסבירו כי הכוונה לשנות את החוק באופן שבג"ץ יאשר אותו, ולא לחוקק פסקת התגברות.

אולם, מכחול לבן נמסר לאחר מכן כי "חוק ההסדרה במתכונתו מנוגד למצב החוקתי בישראל והבעייתיות המשפטית בעניינו הייתה ידועה עוד במועד אישורו בכנסת. אנו מכבדים את הכרעת בג"ץ ונדאג שהיא תמומש".

יו"ר הכנסת יריב לוין כתב בתגובה להחלטה כי "בית המשפט העליון צועד בצעדי ענק אל עבר משבר חוקתי שלא היה כמותו בישראל, הכנסת לא תחריש עוד נוכח הפגיעה המתמשכת בסמכויותיה ובמעמדה".

עו"ד נתי רום, המתמחה בזכויות אדם ביהודה ושומרון, אמר כי "מדובר ביום קשה להתיישבות, לציונות ולמדינה כולה. ביטול חוק ההסדרה בגלל חוסר מידתיות מופרך מהיסוד, והניסיון להשוות את זכויות האזרחים לזכויות מי שאינם אזרחים שגוי. לצערי לא רחוק היום שבו בג"ץ יחייב את מדינת ישראל לשלם קצבאות זקנה ודמי אבטלה גם לאלו המתגוררים ברמאללה ובשכם בשל חוסר מידתיות ומכאן הדרך לתהום סלולה".

על פי החוק שנפסל, הקרקע שעליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון. בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם.

החוק אושר בכנסת בחודש בפברואר 2017, אך באוגוסט של אותה שנה הקפיא בג"ץ את ביצוע החוק עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, סירב באופן חריג לייצג את הממשלה בעתירות נגד החוק בטענה כי אין לקבל הצעות חוק שאינן בגדר הדין הבין-לאומי. על כן, הממשלה יוצגה על ידי עורך דין פרטי.

הצעת החוק הועלתה על רקע פניית פלסטינים לפנות בתים בהתנחלויות ובמאחזים שנבנו, לטענתם, על קרקע פרטית שלהם. בחלק מהמקרים נענה בג"ץ לעתירה, והורה על הריסת בתים. מאמצים גדולים של ממשלת ישראל למנוע את ההריסה הביאו להתמשכות ההליכים במשך שנים, אך לא מנעו את ההריסה. כפתרון למצב זה יזמו חברי כנסת ממפלגות הימין שינוי חקיקה, שיימנע פסיקה המחייבת הריסת בתים בהתנחלויות ביהודה ושומרון.