הממשלה לא מתחייבת על גיוס 3,000 חרדים בשנה; סולברג: "צעד בסיסי"
בהרכב מורחב של 9 שופטים דנו בבג"ץ בעתירות נגד חוק הפטור מגיוס לחרדים. בא כוחה של הממשלה מסרב להתחייב ליעד של גיוס 3,000 בני ישיבות בשנה, השופט סולברג השיב: "זה צעד בסיסי ומינימלי". חרדים הפגינו וחסמו את כביש 4
יום דרמטי בבג"ץ: הרכב מורחב של תשעה שופטים דן היום (ראשון) בעתירות המבקשות לחייב גיוס חרדים לאלתר, לצד עצירת תמיכת המדינה במוסדות בהם לומדים מחוייבי גיוס. את העתירות הגישו שורת ארגונים אזרחיים בעקבות פקיעת חוק הגיוס הקודם, ובהם התנועה לאיכות השלטון ואחים לנשק. בראש הרכב השופטים יושב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. במהלך הדיון, מפגינים חרידים מחוץ לבית המשפט, חוסמים את התנועה בכביש 4 וצועקים "נמות - ולא נתגייס". המשטרה הודיעה כי ארבעה מפגינים נעצרו.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה אמנם את ייצוג הממשלה על-ידי עורכי דין פרטיים, אך הדגישה כי הם אינם מוסמכים להעביר הוראות למשרדי הממשלה - ובכך למנוע למשל גיוס חרדים בפועל או להנפיק חוות דעת לפיה ניתן להמשיך ולתקצב ישיבות. בתצהיר שהגישה לבג"ץ ביום חמישי, בהרב-מיארה נקבה במספר 3,000 כיעד למכסת גיוס חרדים מהחודש הנוכחי ועד חודש יוני בשנה הבאה. זאת, לעומת 460 חרדים שגויסו בשנה הקודמת.
בפתח הדיון היום, בתשובה לשאלת השופט פוגלמן, עו"ד דורון טאובמן המייצג את הממשלה הבהיר כי אין בכוונתו לייעץ למשרדי הממשלה או לפעול מחוץ למנדט שניתן לו. עוד הוסיף כי הממשלה "רואה חשיבות ראשונה במעלה בהגדלת יעדי הגיוס של תלמידי הישיבות". בעקבות זאת, השופט סולברג תהה: "בעבר כבר גויסו אלפי חרדים בשנה, בעיצומה של מלחמה אי אפשר להתחייב על 3,000 מתגייסים?".
בהמשך, השופט יצחק עמית אתגר את נציג הממשלה והטיח בו: "כל התזה שלכם היא משחקי מילים כדי לעקוף את הילכת רובינשטיין", (הקובעת כי יש להסדיר את עניין הפטור מגיוס בחקיקה). השופט נעם סולברג הוסיף: "התאכזבתי מאוד מהמספר 3,000. בכל העשור האחרון היו מספרים דומים, זה אפס קצהו. הלוואי והיה פי 3 או פי 4 מהדבר הזה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה בגיוס 3,000 חרדים". נציג היועמ"שית הדגיש כי על-פי עמדתה גיוס 3,000 אברכים לא ישקף את ערך השוויון בטווח הארוך, והוסיף: "מערכת הביטחון מחויבת לפעול כבר כעת להגדלת המספר, לאור צרכי הצבא וערך השוויון".
בשלב אחר של הדיון נציג איחוד הישיבות ניסה להסביר: "אם הרב אומר לא להתגייס זה בדיוק כמו שהרב אומר לא לעלות במעלית בשבת". בתגובה, השופט עופר גרוסקופף תהה: "אם הרב יגיד לא לשלם מיסים אנחנו צריכים לפטור חרדים ממיסים?".
בהמלך הדיון היועמ"שית תצדד בפני השופטים בעמדת העותרים. בתצהיר שהגישה לבג"ץ, בהרב-מיארה הבהירה כי במצב החוקי הקיים מערכת הביטחון מחויבת לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין, והוסיפה כי העברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית. הממשלה מצדה התחייבה לבג"ץ כי חקיקת חוק הגיוס תושלם עד סיום כנס הקיץ של הכנסת, בסוף חודש יולי.
כאמור, החלטת השופטים עשויה לטלטל את המערכת הפוליטית ואף להוביל לפרישת המפלגות החרדיות מהממשלה. בניסיון להיחלץ מהפלונטר ולקנות לעצמו זמן נוסף, ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לפני כשבועיים וחצי כי בכוונתו לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת, שהוצע על-ידי השר בני גנץ. בהודעה מטעם ראש הממשלה נמסר כי ההצעה תקודם "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה", מבלי שניתנה כל התייחסות לצרכים של צה"ל לנוכח השינויים הדרסטיים שחלו במצב הביטחוני בישראל מאז קודם החוק בידי הקואליצה הקודמת.
בהתייחסות לנושא הגיוס, לקראת הדיון היום בבג"ץ, אמר השר בני גנץ: "לא היינו צריכים להגיע לדיון היום בבג"ץ. הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה – אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית. צריך לומר אמת, המתווה שמוצג – לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות ולא יקדם ולו במקצת, הוגנות לאומית שלפיה כולם משרתים".
עוד הוסיף: "לפני 7 באוקטובר היו מי שחשבו שצה"ל יכול להפוך לצבא מקצועי. אבל שוב הוכח, כי צבא העם הוא צורך קיומי, ומתווה שירות ישראלי כולל בראיה של עשור קדימה לחרדים, ערבים וכל חלקי החברה: הוא הדרך להבטיח את ביטחוננו וחוסננו. עוד לא מאוחר להתעשת ולקדם אותו".
ח"כ אביגדור ליברמן תקף: "במקום לחוקק חוק גיוס חובה לכולם, ממשלת ישראל מקדמת חוק אי גיוס ובמקביל מתכוונת להטיל עוד מעמסה על חיילי המילואים ולהעלות להם את השירות השנתי ל-90 ימים". עוד הוסיף: "במידה והממשלה תעביר את החוק, זאת תהיה פגיעה אנושה במוטיבציה של חיילי המילואים ובכל המשרתים בסדיר ובקבע גם יחד".
יו"ר מפלגת העבודה, יאיר גולן, מסר: "התעוזה של ממשלת המחדל להמשיך לקדם את חוק ההשתמטות היא יריקה בפרצופם של הלוחמות והלוחמים. הימים בהם עסקנים פוליטיים מנסים למנוע את גיוסם של בני הישיבות ועוד לזכות על כך בתקציבים הסתיים. מי שלא תורם לא מתוקצב". בפנייה לחרדים הוסיף: "אחיי החרדים, אנחנו צריכים אתכם איתנו. למען בטחון ישראל, ולמען הלכידות שלנו כחברה".
בנאום שנשאה בכנס לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר, בהרב-מיארה התייחסה לחוק הגיוס ותקפה את התנהלות הממשלה. "ממשלת ישראל ביקשה להוציא את הייעוץ המשפטי מתחום הגיוס כך שבפועל לא נוכל להתריע מפני פגיעה מהאינטרס הציבורי", הזהירה היועמ"שית, והוסיפה: "הממשלה ביקשה למנוע מאיתנו לשמש כשומרי הסף, ולבטל את יכולת הייעוץ המשפטי לשמש כבלם ששומר על שלטון החוק".