אם הילדה שנפצעה מבקבוק תבערה ניצבה מול המחבל: "סמל הרשע"

בית המשפט הצבאי במחנה עופר גזר היום (שלישי) במסגרת עסקת טיעון 16 שנות מאסר ותשלום פיצוי כספי על אחד המחבלים שהשליכו בקבוקי תבערה על רכב שהיה בדרכו לבית אל, ופצע קשה את תהל סופר בת השלוש לפני כארבע שנים.

בדבריה לשופטים, כשהמחבל ניצב באולם, אמרה אמה של תהל, סיגל סופר: "הסיוט הזה התרחש מול עיניי, גופה בער ולא יכולנו לעצור את המכונית. זאת, משום שהמחבלים עמדו על הכביש". והוסיפה: "לראות ילדה שלך נפצעת זה קשה פי כמה מפגיעה בגופך. לא מאחלת לאף אחד לראות ככה את ילדיו. קשה לתאר את הבהלה, הפחד והבלבול שהיו ברכב באותם רגעים".

לכתבות נוספות בחדשות 13:

חשד לרצח בחולון: גופת אישה עם סימני אלימות אותרה בדירה

האדם שטען כי רצח את רחל הלר ישוחרר – לאחר שחזר בו

שב"כ חשף: זכריא זביידי אחראי לפיגועי ירי באזור בית אל

"תוך שניות הכול החל להישרף. גופה הקטן בער מלמעלה עד למטה, תהל צעקה, בכתה ואיתה גם אחיה. הבהלה הייתה גדולה, ולא יכולנו לעצור את הרכב משום שארבעת מחבלים רעולי פנים עם שנאה בעיניים עמדו על הכביש, מחכים רק שהטרף שלהם יעצור ובזה הם יוכלו לסיים את המלאכה", תיארה סופר את האירוע הקשה שעברו. עוד סיפרה כי בעת האירוע נזכרה במקרה הקודם, בה נדקרה בכול גופה בעת חדירת מחבלים לגוש קטיף, מספר שנים קודם לכן: "צעקתי: 'לא שוב, לא יכול להיות שאנחנו בסרט הרע הזה פעם נוספת'".

עוד ציינה כי הטיפול בתהל היה מורכב וקשה: "נדרשתי לחזור ולהכאיב לבת שלי, תוך צעקות שלה: 'אמא צריכה לעשות נעים לבת שלה ואת מכאיבה לי, את לא אוהבת אותי'. מה עושה אמא ששומעת מילים כאלה וחייבת לחזור לעשות זאת כל בוקר?".

בסיכום דבריה הוסיפה סופר: "בימים אלו אנחנו מציינים את תאריך הפיגוע הראשון, וכעת אנו נאלצים לשוב ולעמוד מול סמל הרשע והשנאה בפעם השנייה. אני חוזרת ואומרת, כשם שאחרי הפיגוע הראשון קמנו, התאוששנו, הבאנו עוד ילדים לעולם, גם הפעם אנחנו מרימים את הראש וממשיכים בכל הכוח קדימה, מתוך אמונה ושמחה, עם ישראל חי".

עו"ד חיים בלייכר מארגון "חוננו" המייצג את המשפחה מסר: "מדובר באירוע קשה ביותר שרק בנס לא הסתיים באסון כבד יותר. אין ספק שמעורבותם של נפגעי האיבה בהליכים המשפטיים מביאה לתוצאות של החמרה כלפי המרצחים, אף כשהמשפט הסתיים לבסוף בעסקת טיעון".