דיון בבג"ץ על אמצעי המעקב לאיכון חולים: "יש לכנס את המליאה"

שופטי בג"ץ דנו היום (חמישי) בסוגיית האמצעים הטכנולוגיים לאיכון חולי קורונה, והביעו מחאה על העיכוב בכינוס מליאת הכנסת. "כשיש עניין דחוף כזה - האם אי אפשר לכנס את המליאה כדי להתחיל להתניע? לא צריך כל דבר למצות דרך עתירות - אפשר להפעיל שיקול דעת נוסף", הצהירו נשיאת העליון אסתר חיות והשופט חנן מלצר.

עו"ד שחר בן מאיר שהגיש את העתירה ביקש צו ביניים מותנה, שייכנס לתוקף ביום שני אם לא יוקמו ועדות הכנסת, כשהמשמעות היא השהיית השימוש באמצעים הדיגיטליים עד לכינון פיקוח פרלמנטרי. "באופן זה הכנסת תדע שאם היא לא תעשה את עבודתה - צו הביניים יכנס לתוקפו". חיות השיבה: "זאת אחת האפשרויות".

השופט מלצר הצהיר: "האמצעים הם לא נגד כל אזרחי ישראל, אלא נגד חולים ואלו שיש חשש גדול שנדבקו". חיות הוסיפה: "אנחנו נברר בדיוק באילו אמצעים מדובר. - זה לא ברור מהתקנות". לדבריה, "יש פה הצטלבות של מצבים יוצאי דופן. מצב חירום בסדר גודל כזה וכנסת שלא יכולה לתפקד, וחוסר האפשרות שלה להתכנס נובע לטענתה ממצב החירום. כאשר הדבר הראשון שצריך לדבר זו האפשרות להקים את הפיקוח הפרלמנטרי של ועדת חוץ ובטחון".

"אחת משאלות המפתח היא האם האמצעים שיש בידי השב"כ עולים לאין ערוך על האמצעים שיש לחברות הסלולר, וההפרש הזה כל כך משמעותי?", אמרה חיות. "השאלה הראשונה שצריך להידרש אליה היא אם לא הופעל כאן פיקוח פרלמנטרי, ולכן הסעד הראשון שצריך לטפל בו - האם לא צריך לטפל קודם בפיקוח הפרלמנטרי. רק אם הוא אכן לא אפשרי, לטפל בשאלת האמצעים".

עוד הדגישה חיות: "אם לא ינקטו הצעדים האפשריים לבלימת המגפה - זה יכול לפגוע גם בביטחון הלאומי בשכונה המאוד מורכבת שאנחנו חיים בה. נושאי ביטחון תמיד נתונים לשב"כ ולכן נחזור לשאלה למה לא בוצע פיקוח פרלמנטרי - והדברים טעונים התייחסות".

חיות סיכמה: "קיבלנו הסברים בכמות לא מבוטלת, שמלמדים שאכן יש פערים בטכנולוגיות שאפשר להפעיל בסיוע השב"כ. זה עדיין לא אומר שצריך להפעיל אותן. אבל מבחינת תועלת ברור שמדובר ביכולות גבוהות הרבה יותר. מצאנו את עצמנו נכנסים לרזולוציות שברור שאם היה פיקוח פרלמנטרי כל השאלות האלה הין נבחנות בפורום הפרלמנטרי. השאלה היא מה המסקנות כרגע. אנחנו צריכים לחשוב על הדברים ונראה מה לעשות".

ביום שלישי החל שב"כ באיכון טלפונים סלולריים של חולי קורונה, כחלק מהחלטת הממשלה במהלך הלילה, שספגה ביקורת רבה בשל הפגיעה בפרטיות ובצנעת הפרט. בתדרוך לכתבים אמרו המשנים ליועץ המשפטי לממשלה, דינה זילבר ורז ניזרי, כי "ההחלטה לא התחילה כמחטף ולא המשיכה כמחטף, מפני שהדיונים על כך התקיימו כבר באמצע שבוע שעבר". לדבריהם, משרד הבריאות יזם את התהליך בשל מספר הנדבקים.

"אנחנו מבינים שאנחנו במצב חירום ומצד אחד צריכים לסייע למדיניות הממשלה ומצד שני להפחית את הפגיעה בזכויות הפרט. כשאומרים לבן אדם שהוא חולה הוא לא יזכור בדיוק היכן היה 14 ימים", הסבירו. "צריך להזהיר את הציבור ולא לבנות שיסתכלו על המסלול שפורסם באתר של משרד הבריאות, ולערב את שב"כ היה האמצעי היחיד שמשיג את התכלית".

לטענת זילבר וניזרי, שב"כ לא ישמור על המידע שיישלף מהמכשירים הניידים ולא יעסוק באכיפה. "עמדנו על כך שהנוסח יהיה גלוי לציבור, אך חלק מהאמצעים נמצאים בנוהל פנימי שאי אפשר לחשוף", המשיכו. "הכנסת לא יכלה לדון קודם לכן בעניין, אבל ראוי וצריך להיות על זה פיקוח פרלמנטרי, ומרגע שתהיה כנסת נשים על השימוש באמצעים אלו פיקוח. זהו צעד לא פשוט אבל לטעמנו האיזון הנכון".