שיפוצים בבית והסעות באמבולנס: האישומים נגד מפקד הכיבוי ברמון
נציבות שירות המדינה הגישה כתב תובענה נגד יהודה פרץ, לשעבר מפקד תחנת הכיבוי בשדות התעופה אילת ורמון. הוא מואשם שהעסיק עובדים בשיפוצים בביתו, שלח כבאים להסיע את בתו באמבולנס והשבית את מערך הכיבוי
שלוש שנים לאחר שפורסם התחקיר בחדשות 13, נציבות שירות המדינה הגישה היום (ראשון) לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים כתב תובענה חמור נגד יהודה פרץ, המועסק ברשות שדות התעופה מ-1997 ומשמש כיום כפרויקטור של מטה נמל התעופה רמון. כתב התביעה, שהוגש באמצעות ראש צוות תביעות משמעת עו"ד סיון אביטן, כולל 5 אישומים המייחסים לפרץ ניצול שיטתי של מעמדו הבכיר ושל משאבי הרשות לצרכיו הפרטיים, פגיעה בכשירות המבצעית של נמל התעופה והתעמרות בעובדים תוך חריגה מסמכות. בנציבות שירות המדינה הודיעו כי קיימת אפשרות שהמאשימה תעתור לבית הדין בדרישה להורות על פיטוריו.
• הכבאים שהפכו למשרתים: "מפקד התחנה הכריח אותנו לשמש נהגים ומלצרים"
פרץ שימש בין השנים 2017 ל-2025 כמפקד תחנת הכיבוי בשדה התעופה באילת ובהמשך בנמל התעופה רמון, והיה ממונה על כ-47 עובדים, בהם כבאים, מפקדי צוותים, מפקדי משמרות, חובשים ואנשי מנהלה ולוגיסטיקה. במקביל, בין השנים 2002 ל-2021, כיהן כנציג ועד העובדים בשדות התעופה אילת ורמון. על פי נהלי רשות שדות התעופה והארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO), שעליהם חתום פרץ עצמו, יחידת ההצלה והכיבוי מחויבת למוכנות מבצעית מלאה ולזמן תגובה מיידי של 2-4 דקות באירועי חירום תעופתיים, ונאסר על עובדים לעזוב את שטח התחנה או להוציא רכבים מבצעיים, אמבולנס וציוד ללא אישורים מיוחדים של הדרגים הממונים.
על-פי האישום הראשון, בין השנים 2018 ל-2024 נהג פרץ להטיל על עובדים הכפופים לו שורת עבודות תחזוקה ושיפוצים בבתיו הפרטיים בבאר אורה ובאילת, וכן בנכס שהשכיר לדיירים, ללא תמורה ובמהלך שעות העבודה. כך, העובד יוסי ביטן, ששימש בתפקידים שונים בתחנת הכיבוי וכיום משמש כקצין תחנה, נשלח בהנחיית פרץ לבדוק תקלת חשמל בחדר המכונות של בריכת השחייה בביתו בבאר אורה, לאטום את גג הבית מפני רטיבות תוך יציאה מהמשמרת לשעה וחצי, ולאטום נזילה בבריכת השחייה בביתו של פרץ באילת.
במקרים נוספים נשלח ביטן לטפל בסתימות בכיור המטבח ובמערכת הניקוז, לבדוק קצר חשמלי שנגרם מנזילה בדוד המים החמים בבית המושכר, להחליף דשא סינטטי בחצר הנכס המושכר במהלך שעות העבודה, ואף לפרק במשך יומיים את המטבח בביתו של פרץ לצורך מכירתו. בנוסף, חשמלאי הרשות יוהן דוייב נקרא לביתו של פרץ בשתי הזדמנויות כדי להסביר לו את חלוקת יחידות החשמל ולהחליף מנורה, ולוחם האש ונהג האמבולנס שירן קידר נשלח למדוד את השטח סמוך לבריכת השחייה בביתו של פרץ לקראת הקמת דק, אך סירב להצעתו של פרץ לבנות את הדק בתשלום.
האישום השני מתאר שורה ארוכה של שליחויות, הובלות והסעות פרטיות שביצעו הכבאים עבור פרץ ובני משפחתו בעודם במשמרת או בכוננות מבצעית, תוך שימוש ברכבי הרשות ובאמבולנס המוצב בתחנה. על פי כתב התובענה, הכבאים יוסי ביטן, שירן קידר ותומר תבל נדרשו בהזדמנויות שונות להסיע את בתו של פרץ בין באר אורה לאילת ובתוך העיר אילת לצרכיה האישיים. באחד המקרים נאלץ תבל לצאת משדה התעופה רמון לאילת בעודו בכוננות ולהסיע את בתו של פרץ מכתובת אחת לאחרת באמצעות האמבולנס של הרשות. במקרה אחר, קידר יצא ממשמרתו בתחנת הכיבוי והסיע באמצעות האמבולנס שתי עובדות של הרשות לבתי מלון באילת.
מעבר להסעות, העובדים גויסו גם להובלות ולסידורים אישיים. עם מעברו של פרץ מבאר אורה לאילת, הכבאי תומר תבל העביר במשך כשעתיים ארגזי בגדים של משפחת פרץ באמצעות רכב התחנה בעודו בכוננות, ושירן קידר העמיס על עגלת הרשות מכשירי חשמל שהזמין פרץ מצפון הארץ לשדה התעופה. לוחם האש מוטי מגרה נדרש בעודו בכוננות להמתין לאורחיו של פרץ סמוך למטוס ולהסיעם ברכב הרשות לבית מלון באילת בנסיעה שנמשכה כ-40 דקות, ובפעם אחרת נשלח במהלך משמרתו לקניון "אייס מול" באילת כדי להחליף מכשיר אקס-בוקס עבור בנו של פרץ. בשני מקרים נוספים הורה פרץ למגרה לצאת מתחנת הכיבוי ברמון עם רכב הרשות בעודו בכוננות כדי להביא לו שקיות קרח - פעם אחת לחוף הים באילת שבו בילה פרץ, ופעם נוספת לבניין מגוריו באילת, שם הניח הכבאי את שקית הקרח במעלית לפי הוראת מפקדו. עוד עולה מכתב התובענה כי באפריל 2022 רכש פרץ באילת כ-12 ארגזי בקבוקי אלכוהול, שאוחסנו ברכב הרשות ושונעו באמצעות משאבי הרשות למחסן בנתב"ג, משם נאספו על ידי בנו.
באישום השלישי נטען כי בין השנים 2019 ל-2022 הורה פרץ לכבאי התחנה לעסוק במהלך משמרתם במיון, אריזה והעמסה של בקבוקי פלסטיק על עגלת הרשות, ולהובילם מספר פעמים בחודש ברכב הרשות לנקודות מחזור. הכספים שהתקבלו בתמורה, בסכומים של 300 עד 600 שקלים בכל פעם, שימשו כקופה קטנה לצורכי התחנה, אך בנציבות מדגישים כי הפעילות בוצעה בניגוד לנהלים ותוך שימוש בזמן העבודה וברכוש הרשות למטרות שאינן מתפקידם של הכבאים.
האישום הרביעי עוסק בנקיטת עיצומים פיראטיים ובפגיעה בכשירות המבצעית של שדות התעופה משיקולים שאינם מבצעיים. ביולי 2018, לאחר שפרץ לא היה שבע רצון משינוי מדיניות האבטחה בכניסה לשדה התעופה באילת, הוא הורה על דעת עצמו לכלל הכבאים במשמרת לעזוב את שטח השדה יחד עם רכבי הכוננות המבצעיים. פרץ התקשר למנהל השדה דאז, חנן מוסקוביץ, והודיע לו כי הכבאים יורדים מכוננות ולא תתקיים פעילות אווירית בשדה, מה שהוביל לירידה בקטגוריית כיבוי האש התעופתית ובכשירות התחנה לתת מענה בחירום. באפריל 2021, בכובעו כנציג ועד העובדים, שיגר פרץ הודעת דואר אלקטרוני למנהל נמל התעופה רמון, זוהר גפן, שבה הכריז על דעת עצמו על עיצומים של כ-100 עובדי הוועד הכללי בשל טענות הנוגעות למערך ההסעדה. בהוראתו של פרץ הופסקו למשך מספר שבועות כלל ההדרכות, התרגילים והתרגולים בנמל שנועדו לשמור על מוכנות העובדים לאירועי חירום, תוך דרישה כי כל תרגול יחייב אישור פרטני ממנו.
האישום החמישי מייחס לפרץ השעיית עובדים והרחקתם ממקום העבודה תוך חריגה מסמכות ופגיעה בכבודם, אף שסמכות ההשעיה נתונה על פי חוק ונהלי הרשות רק לדרגים הבכירים בהנהלת הרשות. בספטמבר 2021, בעקבות ויכוח בין ראש הצוות שי לניאדו לבין ראש משמרת, כינס פרץ את כלל עובדי התחנה, כולל עובדים שהוזעקו מבתיהם, והודיע ללניאדו בפני כולם על השעייתו מתפקידו כראש צוות עד להודעה חדשה. כשלניאדו שאל אם בכוונתו לומר את הדברים בפני כלל העובדים, השיב לו פרץ: "רק כאן ורק ליד כולם". בעקבות זאת שהה לניאדו בתחנה שלושה ימים ללא תפקיד, עד להתערבות גורם מוועד העובדים.
במקרה נוסף, על רקע היעדרויות של הכבאי אורי לונשטיין, איים עליו פרץ ואמר לו: "אם תמשיך בהתנהלות שלך לא תהיה בתחנה או שאעביר אותך לראש פינה". בהמשך, לאחר שהתקבל ברשות מכתב מעורך דינו של לונשטיין, הודיע לו פרץ כי הוא מושעה מעבודתו ושיגר הודעה לצוות הניהולי שבה נכתב: "אורי לונשטיין מושעה מהתחנה עד להודעה חדשה, נכון לרגע זה אין לו אישור להיכנס לתחנה ללא ידיעתי". בעקבות ההודעה לא הגיע הכבאי לעבודתו במשך כשבוע.
בכתב התובענה מסכמת נציבות שירות המדינה כי במעשיו פגע פרץ בסדרי העבודה ובמשמעת שירות המדינה, הפר את נהלי רשות שדות התעופה, ונהג באופן שאינו הולם את תפקידו ומעמדו ועלול לפגוע בתדמיתו ובשמו הטוב של שירות המדינה.