לקראת בג"ץ פיטורי ראש שב"כ: אלה האפשרויות העומדות בפני השופטים

רגע האמת: בג"ץ ידון מחר (שלישי) החל מהשעה 9:00 בעתירות נגד הדחת ראש שב"כ רונן בר מתפקידו, כשברקע מרחף חשש למשבר חוקתי בעקבות הצהרותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו. הרכב השופטים שיכריע בעתירות הוא "הרכב סניוריטי", בו נכללים שלושת השופטים הוותיקים ביותר - הנשיא יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק ארז. כזכור, הדד-לייין שנקבע בהחלטת הממשלה להדחת בר הוא 10 באפריל. בעקבות החלטת השופטים, הדיון יעבור בשידור חי.

כל אחד משמונת העותרים יטען במשך כרבע שעה בפני השופטים. לאחר מכן יטען במשך 45 דקות נציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שכזכור מתנגדת להליך הדחתו של ראש שב"כ. בתגובה שהעבירה לבג"ץ בשבוע שעבר, כתבה היועמ"שית כי החלטת הממשלה להדיח את בר "פגומה מיסודה ואינה יכולה לעמוד", והאשימה בהתייחסות לחקירת פרשת "קטרגייט" כי הליך ההדחה "נגוע בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו - ויוביל להפיכת תפקיד ראש שב"כ למשרת אמון".

בשלב זה מסתמן תרחיש סביר במסגרתו לאחר הדיון היום יחליטו השופטים להפוך את הצו הארעי שהקפיא את פיטורי ראש שב"כ לצו ביניים. בכך, בהתאם לדרישת העותרים ובניגוד להחלטת הממשלה, פיטוריו של רונן בר לא ייכנסו לתוקף בדד-ליין שנקבע לעוד יומיים. בתרחיש זה, אחרי הוצאת צו על תנאי, הרכב השופטים יורחב לצורך דיון בסוגיה לגופה.

תרחיש סביר נוסף הנו שהשופטים ינסו להתניע ניסיונות להגיע להבנות ולהשיג פשרה בתום הדיון, לצורך קביעת מועד מוסכם בו יסיים רונן בר את כהונתו כראש שב"כ. לצורך זאת יידרשו להביא לסגירת תחקירי שב"כ בנוגע למחדל 7 באוקטובר עוד לפני עזיבתו של בר.

תרחיש בעל סיכוי נמוך מאוד להתממש הוא זה שבו השופטים ידונו בעתירות ויחליטו לדחות אותן על הסף.

רונן בר עצמו התייחס להליך להדחתו במכתב ששלח לשופטי בג"ץ כנספח לתגובת היועמ"שית, בו העביר מסר חריף והאשים: "בגלל שלא נתתי חוות דעת שאין מניעה ביטחונית לכך שראש הממשלה יעיד במשפטו - החל נתניהו להגיד שיש לו חוסר אמון בינינו".

בהאשמה חמורה נוספת נגד נתניהו, ראש שב"כ הוסיף כי רה"מ ביקש להפעיל את יכולות שב"כ נגד פעילי המחאה נגדו: "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".

בסיום המכתב התריע בר: "המשמעות של קידום הליכי הפסקת כהונה הנעשים בחופזה בתקופה רגישה, תוך כדי קיום חקירות פליליות בעניין מקורבי ראש הממשלה, בלא הליך תקין ופירוט הטענות, ומבלי שניתנת הזדמנות הוגנת להשיב על הטענות, משמעה העברת מסר ברור לכל שדרת הפיקוד בשירות הביטחון הכללי, ובכלל זאת לראשי השירות הבאים - כי אם יסור חינם בעיני הדרג המדיני, פיטוריהם יהיו מיד על הפרק. מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראש השירות ושל השירות כולו לבצע את תפקידיהם, הטומנת בחובה אפשרות ניצול לרעה של כפיפות ראשי גופי הביטחון לדרג המדיני.

בתגובה להאשמות של בר, בלשכת רה"מ הגיבו: "חוסר-האמון בראש השב״כ שנוצר לראש הממשלה ולכל חברי הממשלה - בלי יוצא מן הכלל - לא נבע משאלת נאמנות אישית, אלא נבע מחוסר-האמון בתפקודו לאחר חלקו המכריע במחדל השבעה באוקטובר שבו בחר לא לעדכן את הדרג המדיני, ובשורת אירועים שערערו את האמון המקצועי בו לאחר מכן".

עוד נמסר: "היחיד שמונע ממניעים אישיים הוא ראש השב״כ שנאחז בקרנות המזבח ומתעקש להישאר בתפקידו לאחר שאיבד את אמון הממשלה כולה. הודעת ראש השב״כ נגועה בניגוד עניינים חריף, ובאופן לא מפתיע היא באה במקביל למכתבה של היועמ״שית - שגם היא נגועה בניגוד עניינים חריף".

אתמול הגישה הממשלה את תגובתה לבג"ץ לקראת הדיון, ובה נכתב כי כל יום שבו בר עדיין בתפקידו עלול להוות פגיעה בביטחון המדינה. לטענת הממשלה, החלטתה לפטר את ראש שב"כ היא בסמכותה בלבד ונובעת מחוסר האמון בין בר לבין הממשלה.