בהרכב של 3 שופטים: נקבע המועד בו ידון בג"ץ בהדחת ראש שב"כ
בג"ץ ידון ב-8 באפריל בעתירות נגד הדחתו של רונן בר - כיומיים לפני הדד-ליין שקבעה הממשלה לסיום כהונתו. הדיון יתקיים בפני שלושה שופטים: הנשיא יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק ארז
לאחר שבית המשפט השהה את הדחת ראש שב"כ רונן בר, היום (ראשון) נקבע כי בג"ץ ידון בעתירות נגד הדחתו של בר ב-8 באפריל, יום שלישי. כזכור, הממשלה קבעה בשבוע שעבר כי בר יסיים את תפקידו עד 10 באפריל, או עד שימונה לו מחליף, המוקדם מביניהם. הדיון יתקיים בהרכב של שלושה שופטים: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודפנה ברק ארז.
בהחלטה של שופטת העליון גילה כנפי-שטייניץ ביום שישי, אז קבעה כי ההחלטה מושהה עד הדיון בעתירות, נכתב כי העתירות ייקבעו לדיון לפני הרכב בהקדם האפשרי עד 8 באפריל: "המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירות עד 72 שעות לפני מועד הדיון שייקבע, וכן תגובה לבקשות למתן צו ביניים עד ליום שני. מבלי לנקוט כל עמדה בעתירות, ועל מנת למנוע טענה למצב דברים בלתי הפיך, ניתן בזאת צו ארעי לפיו יושהה תוקפה של ההחלטה מושא העתירות עד למתן החלטה אחרת".
כצפוי, גורמים בקואליציה מיהרו להביע תרעומת על החלטת בג"ץ, ושר התקשורת שלמה קרעי מיהר לתקוף את השופטת כנפי-שטייניץ: "כבוד השופטת כנפי-שטייניץ, רונן בר יסיים את תפקידו ב-10.4 או קודם לכן עם מינוי ראש שב"כ קבוע. אין לך סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו שלך משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצטרף למתקפה: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "רפורמה משפטית עכשיו!". ח"כ יצחק קרויזר, חבר הוועדה למינוי שופטים, טען כי מדובר ב"התערבות בוטה ופסולה" בעבודת הממשלה וכי בג"ץ חרג מסמכותו.
הגורם היחיד בקואליציה שהביע עמדה שונה וביקש להבהיר כי הרשות המבצעת תכבד את פסיקת בג"ץ הוא שר הפנים משה ארבל, שמסר: "ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לא תפר החלטות של בית המשפט". עם זאת, בש"ס, מפלגתו של ארבל, התנערו מהדברים ומסרו: "סיעת ש"ס תומכת ומעניקה גיבוי מלא להחלטה שהביא אתמול ראש הממשלה נתניהו לפיטוריו של ראש השב״כ רונן בר. כל אמירה אחרת אינה מייצגת את עמדת התנועה".
אתמול תקף ראש הממשלה בנימין נתניהו את בר, ובסרטון שפרסם אמר: "אני רוצה להבהיר: רונן בר לא יישאר ראש שב"כ, לא תהיה מלחמת אחים – וישראל תישאר מדינה דמוקרטית. אנחנו מדינת חוק, והחוק אומר בפשטות כי הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו, וכך בדיוק היא עשתה. אך בימים האחרונים נשמעות טענות כאילו פיטורי ראש שב"כ נעשו כדי למנוע את החקירה בעניין קטר".
נתניהו הסביר: "אי-האמון שלי בראש השב"כ החל ב-7 באוקטובר כשלא העיר אותי ולא העיר אחרים. הוא הלך והתגבר עד כדי הדחתו של רונן מצוות המו"מ, וזה קרה הרבה לפני ההחלטה על פתיחת החקירה בעניין קטר. חשבתי שהזמן הנכון להביא לסיום תפקידו של ראש השב"כ, הוא לאחר שיגיש לי את תחקירי השב"כ על מחדלי 7 באוקטובר, וכך קרה גם עם הרמטכ"ל".
