פרשות ה"בילד", קטרגייט והסתירות בעדויותיהם של נתניהו ואוריך

סתירה עמוקה בין גרסאותיהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויועצו הקרוב יונתן אוריך בפרשות ה"בילד" וקטרגייט, בנוגע לאופן עבודת הדוברים בלשכת ראש הממשלה. הפער בין הגרסאות נוגע לשאלה המרכזית בתיק: מי נתן את ההנחיות והאם פעולותיו של אלי פלדשטיין היו על דעת ראש הממשלה.

מנגד, עדותו של יועצו הקרוב יונתן אוריך מציגה תמונה הפוכה לחלוטין. אוריך העיד כי קיים קו ישיר ומחייב בין הדוברים לבין ראש הממשלה עצמו. לדבריו, "דוברים עובדים ישירות מול רה"מ, כל הודעה מחייבת את אישורו". עדות זו מהווה נדבך קריטי שכן היא מייחסת לנתניהו מעורבות פעילה באישור תכנים שיוצאים מהלשכה.

הסתירה בין הדברים הובילה את הפרקליטות לבקש להקדים את הדיון המשפטי בנוגע לאפשרות שיונתן אוריך יחזור לעבודתו בלשכה.

במערכת אכיפת החוק סבורים כי העדות של נתניהו, השוללת עבודה אישית עם פלדשטיין, דווקא מסייעת לפרקליטות במיפוי שרשרת האחריות, אך בד בבד עשויה לחזק את גרסתו של פלדשטיין שטוען כי פעל ללא ידיעתו של ראש הממשלה. בעקבות המורכבות הזו, נרשם נתניהו כעד תביעה בתיק.

אוריך נאשם בעבירות של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, מסירת ידיעה סודית, החזקת ידיעה סודית והשמדת ראיה, ועם הגשת כתב האישום ביקשה הפרקליטות להרחיק אותו עד תום ההליכים ממשרד רה"מ ומכל מתקן ביטחוני או מקום בו עשויות להיות מוחזקות ידיעות סודיות, וכן לאסור עליו ליצור קשר עם המעורבים בפרשה, לרבות חשודים ועדים - כולל רה"מ נתניהו.

בחדשות 13 פורסם לראשונה כי ראש שב"כ לשעבר רונן בר והרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי נכללים ברשימת עדי התביעה נגד אוריך.