השפעה על דעת הקהל והשחרת ההפגנות: פרטי פרשת המסמכים

לבקשת חדשות 13, בית משפט השלום בראשון לציון התיר היום (ראשון) לפרסום פרטים חדשים ודרמטיים מפרשת הדלפת המסמכים המסווגים שמטלטלת את לשכת ראש הממשלה בשבועות האחרונים. בנוסף, נודע כי החשוד המרכזי ודוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלי פלדשטיין, חשוד בעבירות של מסירת ידיעה סודית במטרה לפגוע במדינה, איסוף סודות במטרה לפגוע במדינה, חריגה מסמכות עד לפגיעה בביטחון ביודעין וקשירת קשר לביצוע פשע.

כעת ניתן לפרסם כי החקירה המתנהלת העלתה שאלי פלדשטיין, החשוד המרכזי בפרשה ודוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ביקש להפיץ את המסמך המסווג העומד במרכז החקירה לכלי תקשורת בישראל - כדי להשפיע על דעת הקהל בנוגע למו"מ לעסקת החטופים, ולהשריש את הנרטיב לפיו ההפגנות תורמות לחיזוק חמאס.

פעולתו של פלדשטיין בוצעה בחודש ספטמבר - לאחר רצח ששת החטופים במנהרה באזור רפיח, ועל רקע התעצמות ההפגנות נגד הממשלה ולמען החטופים. זאת, כחלק מרצון להנדס ולשנות את השיח הציבורי, ובמטרה להפנות אצבע מאשימה כלפי סינוואר בנוגע לחוסר התקדמות המגעים לעסקת חטופים.

במסגרת החקירה נחשף כי נגד המילואים החשוד בפרשה החליט להוציא מסמך סודי ורגיש מצה"ל, כדי להעביר אותו לדרג המדיני. עוד בחודש אפריל 2024 העביר הנגד עותק של המסמך המסווג לפלדשטיין באופן לא מאובטח, דרך הרשתות החברתיות. פלדשטיין מצדו פנה לעיתונאים ישראליים וניסה להביא לפרסום תוכן המסמך באמצעות כלי תקשורת בארץ, אך הצנזורה אסרה על כך.

כדי לעקוף את הצנזור, פנה יועצו של נתניהו באמצעות גורם נוסף לעיתון "בילד" הגרמני. במקביל, הוא עדכן מספר גורמי תקשורת על הכתבה שצפויה להתפרסם בגרמניה, כדי שיבצעו "פולו-אפ" ויביאו את המידע לידיעת קהל היעד הישראלי.

לאחר פרסום הכתבה התעוררו שאלות בקרב גורמים רלוונטיים בישראל, שתהו האם המסמך אותנטי. כדי להוכיח את האותנטיות של הפרטים, פלדשטיין נפגש עם נגד המילואים, שנתן לו עותק פיזי של המסמך ואף מסר לו שני מסמכים נוספים בסיווג "סודי ביותר" .

לפי החשד, כפי שהותר לפרסום על ידי בית המשפט, מדובר ב"דלף מסווג ורגיש ביותר, אשר פרסומו מהווה פוטנציאל לנזק ביטחוני חמור, למערכת הביטחון ולמדינת ישראל". החקירה המשותפת של שב"כ, המשטרה וצה"ל סיכלה את הרחבת ציר ההדלפה ומנעה פגיעה נוספת בביטחון המדינה.

עינב צנגאוקר, אימו של מתן שחטוף ברצועת עזה, התייחסה: "בזמן שמתן שלי ושאר החטופים נמקים במנהרות, הכנופיה של נתניהו ניהלה מבצע תודעה עברייני נגד עסקת חטופים ונגדנו המשפחות, תוך סיוע לאויב ופגיעה בביטחון המדינה. זה בלתי נתפס ובלתי נסלח, תקיעת סכין בגב החטופים. היום כבר ברור שבמקום לסיים את המלחמה ולהציל את מי שמופקרים על ידו מעל לשנה, נתניהו מקריב אותם משיקולים אישיים פושעים, תוך שהוא ואנשיו פועלים נגדנו המשפחות ונגד הציבור הישראלי".

הוצאת המסמכים שלא כדין, פניית הרמטכ"ל ומעצר החשודים: ראשית הפרשה

תחילת הפרשה ב-6 בספטמבר השנה, אז פורסמו בכלי תקשורת זרים פרסומים בנוגע לעמדות שהציג חמאס בשיחות המו"מ לעסקת שחרור חטופים. כתבות אלו כללו חומרים ומסמכים מסווגים שנלקחו שלא כדין ממערכות המודיעין של צה"ל.

בעקבות פרסום הכתבות בתקשורת הזרה, בצה"ל הובן כי הודלף מסמך המוגדר "סודי ביותר", שחשיפתו הייתה עלולה לפגוע בהשגת יעד המלחמה הנוגע לשחרור החטופים - ואף לפגוע בפעילות המבצעית של צה"ל ושב"כ נגד חמאס ברצועת עזה. בשלב זה מערכת ביטחון המידע הצבאית (מב"ם) פתחה בחקירת מקור הדליפה - שבהמשך הועברה לאחריות השב"כ, בעקבות בקשתו של הרמטכ"ל הרצי הלוי.

חקירת שב"כ נוהלה בשיתוף המשטרה, והתמקדה תחילה בניסיון לאתר את הגורם המדליף מתוך שורות צה"ל בלבד, בהתאם לרשימת הגורמים בצבא שנחשפו למסמך המסווג שהודלף. לאחר שאותר המדליף בצה"ל, מידע מודיעני שעלה בחקירה הצביע על כך שישנם גורמים נוספים שלקחו חלק במעשה ההדלפה - ובעקות זאת החל השלב הגלוי בחקירה.

במסגרת שלב החקירה הגלויה נעצרו ארבעה חיילי צה"ל - שני קצינים במילואים, נגד במילואים ונגד בקבע. בנוסף, נעצר כאמור גם פלדשטיין, שהוגדר על פי בית המשפט: "יועץ תקשורת המועסק במערך ההסברה הלאומי שתחת משרד רה"מ". בפועל, פלדשטיין עבד בצמוד לנתניהו, והוא שובץ במערך ההסברה מאחר שנכשל במבחני הסיווג הביטחוני של שב"כ. בנוסף, נחקרו מעורבים נוספים, מבלי שנעצרו.