אילנה ראדה אחרי זיכוי זדורוב: "הפרקליטות רצחה את הבת שלי"

הלם ותדהמה באולם בית המשפט המחוזי בנצרת - עם ההכרזה על זיכויו של רומן זדורוב מרצח תאיר ראדה מחמת הספק: השופט אשר קולה, ראש ההרכב, אמר בהכרעת הדין כי זדורוב "לא צפה בסרטי סנאף או פדופיליה, הוא לא נראה כמי שתכנן לרצוח ילדה קטנה וקיים חשש שמסר הודאת שווא". הוא תקף את התביעה: "הפרקליטות כשלה". אמה של תאיר ראדה, אילנה, אמרה בצאתה מהאולם: "סוף סוף נעשה משפט אמת וצדק. מדינת ישראל רצחה את הבת שלי, בטיוח, בהסתרה. עכשיו המלחמה מתחילה. צריך לחפש את הרוצחים ואנחנו יודעים איפה לחפש".

השופט קולה הוסיף: "הנסיבות החדשות שהיוו את ליבת ההחלטה למשפט החוזר, הן שהיטו את הכף באופן משמעותי לבחינה של הראיות, והצטברותן המסקנה היא שהנאשם זכאי", אמר השופט קולה. השופט דני צרפתי הצטרף לדברים: "לאחר שבחנתי את הראיות, הגעתי למסקנה כי הודאת הנאשם היא לא יותר מדקלום חלול חסר משקל". על ההודאה של זדורוב שתועדה בכלא מול המדובב שכונה "ארתור" הוא אמר: "התרשמתי כי הנאשם אינו מתחזה. הופעלו עליו לחצים כבדים ביותר על-ידי ידי ארתור והחוקרים. הנאשם לא חשש למסור פרטי DNA והיה בטוח כי המנוחה נאנסה.

הוא תהה: "איך עזב את זירת הרצח מטפטף דם ולא נמצא שום עד ראייה שראה אותו או ממצאים פורנזיים? איזה זירה כזו הכוללת מאבק, שיסוף, חתכים והנחת גופה על אסלה - לא נותרו כל ממצאים פורנזיים לחובת הנאשם? איך לא נותרו עקבות נעלי הנאשם בחדר השירותים? איך בנעליו - שהיו ספוגות בדם על-פי סברת המאשימה - לא נמצא כל ממצא המעיד על נוכחות דם? איך, מנגד, נמצאו עקבות זרות שאינן של הנאשם או המחלצים השונים? איך התוודות שאינה כמוכח רק דקלום של הנאשם בפני המדובב היא אותנטית שמשקלה גבוה ביותר? איך ניתן להגיע למסקנה על בסיס כלל סימני השאלה ולהגדיר את כלל הספקות שהוצגו בפנינו כהשערות בלבד שאינם עולים כדי ספק סביר. נוכחתי שהבקיעים הממשיים שהוכיח הנאשם ביחס לאשמתו - יש בהם די והותר לביסוס ספק סביר ומוצק. המאשימה כשלה בהוכחת אשמתו".

השופטת תמר נסים-שי, שהייתה בדעת מיעוט, אמרה כי "גרסאות זדורוב לא נמצאו אמינות בעיניי, הוא שיקר וידע פרטים מוכמנים שרק הרוצח ידע. יש בראיות החדשות מעל ומעבר כדי להרשיע. לא כל אי-התאמה מהווה ספק סביר בנוגע להרשעת הנאשם. על בית המשפט לבחוטן את היש ואת האין ולקבוע אם אותו אין עולה לכלל ספק סביר. כעת, בסופו של המסע, אני סבורה שגם אם קיים חלל ראייתי - די ביש המרשיע כדי לבסס את הרשעת הנאשם". היא הדפה את אמירותיו של ראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל: "זליגת הדם יכולה הייתה לקרות גם מספר שעות אחרי הרצח".

על עדויותיהם של אדיר חבני ואולה קרבצ'נקו (א"ח וא"ק) - ששמותיהם עלה כחשודים אפשריים במעשה - נכתב בהכרעת הדין כי "נפלו בהן פגמים של ממש והן העלו תהיות שנותרו ללא הסבר". השופטת נסים-שי אמרה: "אני סבורה שגרסתו של אדיר חבני היא עלילה בזויה שמטרתה נקמה באולה קרבצ'נקו בשל פרידתה ממנו. סוגיית ה-DNA המיטוכונדריאלי לא רלוונטית. אי אפשר לגבש קביעה ממשית כי חבני הוא המקור לאותה שערה. המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר את ביצוע רצח הנערה תאיר ראדה על-ידי הנאשם. לו דעתי הייתה נשמעת - היינו מרשיעים אותו בכל העבירות".

בפתח הכרעת הדין, התייחס אב בית הדין השופט קולה כי הוכח בפניו שלא היו מחלצים אלמונים או אנשים בלתי מורשים ובלתי ידועים שנכנסו לתא השירותים ושהטביעו את טביעות נעליהם על גבי מושב האסלה. הוא הוסיף וקבע, כי הוכח בפניו שמדובר אכן בטביעות נעליים ולא ב"סימנים" אקראיים אחרים כפי שטענה המאשימה. עוד נקבע כי אין היתכנות מעשית לזליגת דם על גבי העקבה שעל מושב האסלה כחמש שעות לאחר הירצחה של תאיר ראדה, ומשכך סביר להניח שטביעת הנעל שעל גבי מושב האסלה, שבוודאות לא שייכת לזדורוב, היא טביעת נעל של מי שהיה בתא הרצח, במועד הרצח, ובסבירות גבוהה טביעת הנעל של הרוצח.

השתלשלות הפרשה

ב-6 בדצמבר 2006, תאיר ראדה בת ה-13 נמצאה כשגרונה משוסף בתא שירותים בבית הספר "נופי גולן" שבקצרין. בימים הראשונים לחקירה, המשטרה חשדה כי הרצח הוא תוצאה של אלימות בני נוער ועל כן החלה לתשאל עשרות מתלמידי בית הספר, אך לא מצאה מביניהם חשוד רלוונטי.

לאחר שעצרה מספר חשודים בגירים נוספים שאינם מתלמידי בית הספר ואף חקרה מניע לאומני שנשלל, המשטרה עיכבה לחקירה את רומן זדורוב, רצף שעבד בשטח בית הספר, בחשד לביצוע הרצח.

לאחר כשמונה ימי חקירה, זדורוב הודה בביצוע הרצח בפני מדובב משטרתי ולאחר מכן החל בשיחזור המעשה מול חוקריו, שכלל מסירת פרטים מוכמנים - אך גם טענות שסותרות את הממצאים הפרונזיים בזירה. הוא טען כי המניע לרצח היה גידופים כביכול שהטיחה בו ראדה לאחר שסירב לבקשתה לתת לה סיגריה, והעובדה שהיא מזכירה לו ילדות שנהגו בו בבריונות בעת שהיה תלמיד בית ספר. זמן קצר לאחר מכן, הוא חזר בו מהודאתו וטען כי זו הוצאה ממנו תחת לחץ.

בפברואר 2007 החל משפטו של זדורוב, שנמשך כשלוש שנים. במהלך החקירה הושמעו עדויות מפי ילדי בית הספר שסתרו את גרסתו של זדורוב, כגון עדותן של לי לחיאני ונופר בן דוד, חברותיה של ראדה, שטענו כי סמוך לשעת הרצח שמעו קול גבוה העולה מאחד התאים האומר כי התא תפוס. כמו כן, נערה נוספת העידה כי ביום הרצח הבחינה בנערה שמעולם לא ראתה מקודם בין כתלי בית הספר.

כמספר חודשים לאחר שהחל המשפט הגישה משפחת ראדה עתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח מחדש את התיק, מפני שלטענתה המשטרה לא בדקה כיווני חקירה אחרים. הבקשה נדחתה, ומאז ועד היום אמה של תאיר, אילנה, מרבה להצהיר בתקשורת וברשתות כי היא אינה מאמינה שזדורוב הוא רוצח ביתה.

בשנת 2010, הורשע זדורוב פה אחד ברצח בכוונת תחילה ושיבוש מהלכי חקירה, והוא נידון למאסר עולם. בית המשפט ביסס את הרשעתו על בסיס ההודאה באשמה, וכן בעובדה שלכאורה נמצאה טביעת הנעל של זדורוב על מכנסיה של תאיר ראדה, שהוטבעה שם כשטיפס מתא השירותים הנעול אל החוץ. הכרעת הדין התפרשה על פני 456 עמודים.

לאחר מכן, הוריה של תאיר, אילנה ושמואל ראדה, הגישו תביעת נזיקין כנגד בית הספר "נופי גולן", המועצה האזורית גולן, המועצה המקומית, קצרין ומשרד החינוך בתואנה כי הללו התרשלו בשמירה על בתם, והם פוצו בכמיליון וחצי שקלים כחלק מהסכם פשרה.

הערעור: שני שופטים משוכנעים בזהות הרוצח - אך השלישי לא בטוח

זדורוב ערער על החלטת בית המשפט והציג חוות דעת המחלישות ואף סותרות את התיק כנגדו. בצעד נדיר, הורה בית המשפט העליון למחוזי לעיין מחדש בראיות ולבחון מחדש את משמעותן. בפברואר 2014, בית המשפט החליט בשנית על הרשעת זדורוב.

כשנה לאחר מכן, זדורוב ערער שוב על החלטת בית המשפט, ואף טען כי הודאתו הושגה בדרכים לא כשירות. הערעור נדחה שוב, הפעם ברוב של שני שופטים מול אחד. השופט יורם דניצגר, בעל המיעוט בקרב השופטים, טען כי "יש לזכות את הנאשם מחמת הספק".

המשפט החוזר: שחקנים חדשים, ממצאים חדשים

בשנת 2016 שודרה לראשונה הסדרה הדוקומנטרית "צל של אמת", שהביאה עדויות נוספות המטילות ספק באשמתו של זדורוב ברצח, ויצרה הד ציבורי רב. בפרק הרביעי של הסדרה הוצגה אולה קרבצ'נקו, אישה צעירה ולא יציבה בנפשה כחשודה ברצח, וזו על סמך עדותו של חברה לשעבר, אדיר חבני, ועדויות נוספות של נשים שהכירו את קרבנצ'קו ממוסדות לבריאות הנפש, וטענו כי זו התוודתה בפניהם שרצחה את תאיר. קרבנצ'קו הכחישה את ההאשמות נגדה מספר פעמים בתקשורת.

ביוני 2020 הגיש זדורוב ערעור נוסף - הפעם כשהוא מגובה בראיית DNA דמית שנלקחה מתא השירותים הסמוך לזה שבוצע בו הרצח, שאינה תואמת לעדותו של זדורוב, וכן בממצאים החדשים הקשורים בשערה שנמצאה בזירת הרצח ומראה תאימות לפרופיל הגנטי של אדיר חבני. ההגנה טענה שהממצאים מוכיחים שה-DNA של חבני נדיר, ולכן אם נמצאה התאמה לשתי שערות בזירה הסבירות שהן שלו - עולה.

בעקבות הפניה, פסק המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, חנן מלצר, כי ייערך לזדורוב משפט חוזר, מהלך שאושר על ידי הפרקילטות. זדורוב שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים. המשפט החדש נפתח ב-2021, ובמהלכו נשמעה ביקורת מצד הפרקליטות על הטיה של בית המשפט לטובת זדורוב. הרכב השופטים הנוכחי כולל  את סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת אשר קולה כראש ההרכב, ולצידו השופטים דני צרפתי ותמר נסים שי.