בג"ץ הכריע: מימון ברית מילה גם למתגיירים לא-אורתודוקסיים

בג"ץ פסק היום (שלישי) כי יש לבטל את האפלייה רבת שנים, כך שמדינת ישראל תממן הליכי ברית מילה גם למתגיירים רפורמים וקונסרבטיבים - כפי שמממנים לגרים אורתודוקסיים במערך הממלכתי.

העתירה, שהוגשה ב-2009, עסקה במצב המפלה שבו גרים המתגיירים בגיור אורתודקסי במסגרת מערך הגיור הממלכתי זוכים למימון ברית המילה שהם נדרשים לעבור כחלק מהליך הגיור, אך גרים המתגיירים בגיור רפורמי או קונסרבטיבי לא זוכים למימון שכזה. יצוין כי כשמדובר בגרים שהם בגירים - ברית המילה הינה הליך כירורגי שמתבצע בבתי החולים שעלותו אלפי שקלים. על-פי נתוני המדינה, עלות הברית עומדת על כ-3,000 שקלים. יודגש כי ברית הנערכת לתינוק מעל גיל חצי שנה הינה פרוצדורה כירורגית, הנערכת על-ידי רופא בבית חולים. עד גיל 10 נעשית הברית בהרדמה מלאה, מעל גיל זה – בהרדמה מקומית. מכיוון שמדובר לא רק בהליך טקסי הנערך על-ידי איש דת, אלא אף בהליך כירורגי, החייב להיעשות על ידי רופא, עלות ברית המילה במקרים אלה היא משמעותית ומגיעה כאמור עד כדי אלפי שקלים חדשים.

בתום דיון שהתקיים ב-23 בנובמבר 2009, ניתן בעתירה צו על תנאי המורה למשיבים להסביר מדוע לא יממנו הליך ברית מילה גם למתגיירים בגיור הרפורמי והקונסרבטיבי, כפי שממנים את הליך ברית המילה למתגיירים בגיור האורתודוקסי. מאז אוגוסט 2010, הסכימו התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית להקפיא את ההליכים בעתירה זאת לאחר ההתדיינות עם ממשלת ישראל בעניין סוגיות הגיור, בחסות מזכיר הממשלה ויו"ר הסוכנות היהודית, על מנת לקדם פתרון כולל לכלל הסוגיות בתחום הגיור הנערך בישראל. ב-2014 התקיים הדיון האחרון בעתירה בסיומו הוחלט להמתין למתן פסק דין בעתירות הגיור העקרוניות.

ב-1 במרץ 2021 ניתן פסק דין בעתירות הגיור העקרוניות. בפסק הדין סברו כל תשעת שופטי ההרכב כי גיור הנערך במסגרת קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות בארץ הוא גיור הנערך במסגרת קהילה מוכרת ולפיכך צריך להיות מוכר לצורך חוק השבות ובעקבותיו הגישו התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בקשה למתן פסק דין בעתירה זו.

פסיקת בית המשפט העליון ממרץ 2021 שבה ואשררה את שנאמר בפסקי דין רבים קודמים בדבר הצורך לנקוט יחס שוויוני כלפי הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי. בית המשפט העליון אף פסק במפורש כי יש לתקצב את הגיור הרפורמי והקונסרבטיבי באופן שוויוני. בדיון האחרון שהתקיים בעתירה, ב-18 בינואר 2023, עמדו השופטים על האפליה שבמצב הנוכחי והציעו למדינה לבחון פתרון מעשי לסוגיה, למשל בדרך של מתן תמיכות לגרים רפורמיים או קונסרבטיביים שיממנו את ברית המילה שלהם.

עו"ד אורלי ארז לחובסקי ועו"ד ניקול מאור מהתנועה הרפורמית, המייצגות את התנועה הרפורמית והמסורתית, אמרו: "אנו מברכות על כך שבית המשפט קבע שהמדינה אינה רשאית להפלות בין גרים רפורמיים וקונסרבטיביים לבין גרים אורתודוקסיים בכל הנוגע למימון ברית המילה שלהם – סמל הכניסה לעם ישראל. אם בוחרת המדינה לממן את הליך ברית המילה, היא מחויבת לעשות כן באופן שוויוני ולא להטיל 'קנס' של אלפי ש"ח על מי שבוחר בגיור התואם את השקפת עולמו. פסיקה זו שבה ומוכיחה את הצורך בבית משפט חזק ועצמאי שייתן מענה למי שזכויותיהם נפגעות על-ידי הממשלה".

רקפת גינסברג, מנכ"לית התנועה המסורתית, בירכה על הפסיקה: "ההחלטה המבורכת הזו של בג"ץ מדגישה שוב את המובן מאליו, שברור מתמיד בימים אלה: יש יותר מדרך אחת להיות יהודי. עם ישראל מצפה ממשלות ישראל בעתיד ליזום מהלכים מהסוג הזה, לתקן לקונות בחוק ולא לחכות לבג"ץ על מנת לייצר שוויון בין יהודים במדינת ישראל".