עמית: נתניהו קושר את עצמו לקטרגייט ומעביר מסר לחוקרים
מהומה בבג"ץ בדיון בעתירות על מינוי דוד זיני לראש שב"כ: חלק מהנוכחים קראו לעבר השופטים קריאות בוז, ח"כ גוטליב התפרצה - והנשיא עמית הפסיק את הדיון. הוא התייחס לפרשת קטרגייט: "כשרה"מ אומר שזה מסע ציד - זה כבר ניגוד עניינים". עורך דינו של נתניהו: "רה"מ רוצה להעלות בפני השופטים עניינים ביטחוניים בדין סגור"
היום (שלישי) החל בבג"ץ הדיון בעתירות שהוגשו נגד ההליך שהוביל למינויו של האלוף במיל' דוד זיני לראש שב"כ, בראשות השופטים יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. הדיון לא ממוקד בזהות המועמד, אלא בשאלות עקרוניות הנוגעות לתקינות ההליך המינהלי ולסמכויות היועצת המשפטית לממשלה. דקות ספורות אחרי שהחל, יצאו השופטים כדי לקיים דיון במעמד צד אחד על פרשת קטרגייט - וחלק מהנוכחים באולם קראו לעברם קריאות בוז ו"בושה". לאחר מכן הודיע הנשיא עמית כי הדיון יעבור להתקיים בדלתיים סגורות. במהלך הדיון התפרצה ח"כ טלי גוטליב - והשופט עמית הפסיק את הדיון: "זו פגיעה בליבת הדמוקרטיה, ניסיון להכשיל הליך משפטי".
הנשיא עמית מתח ביקורת על נתניהו: "אפשר היה, בגישה פרקטית יותר, לא להגיע לכאן; אבל אחרי פסק הדין בעניין הדחת רונן בר, היועמ"שית אמרה לנתניהו, 'תמתין שלושה-ארבעה ימים', אבל זה לא מה שקרה - ולכן אנחנו כאן. אולי צריך להגיע להסדר, אבל אנחנו נמצאים כאן עכשיו בסיטוציה לא טובה ולא בריאה שאף אחד מהצדדים לא רצה בה".
עמית התייחס לחקירת פרשת הקשר בין גורמים בלשכת נתניהו לקטר (קטרגייט), שלגביה קיבלו השופטים סקירה בפתח הדיון - ואמר: "אנחנו מדברים על חקירה רגישה שמתייחסת לאנשים קרובים בקודש הקודשים של לשכת ראש הממשלה. יש טענה - שהלוואי שתתבדה - של חדירת ממשלה זרה לתוך קודש הקדושים. זה לכשלעצמו בעיה. ראש הממשלה אומר, 'זה מסע ציד, זה עליי, זה אני. אם זה לא ניגוד עניינים - אני לא יודע מה זה ניגוד עניינים. כשהוא אומר 'זה מסע ציד', לא רק שהוא קושר את עצמו - הוא גם אומר לחוקרים שהתוצאה צריכה להיות שלא יהיה שום דבר. זו סיטואציה בעייתית שמנסים לנטרל אותה - וזה ניגוד עניינים".
בשבלב מאוחר יותר, עו"ד ראבילו, המייצג את נתניהו, אמר כי הם יעשו דיון סגור בהשתתפות מזכיר הממשלה בתום הדיון, מאחר ש"ראש הממשלה רוצה להעלות כמה עניינים ביטחוניים לידיעת השופטים".



בעתירות נטען כי חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה – שסללה את הדרך למינוי – ניתנה ללא סמכות משפטית מספקת. עוד נטען כי שיטת המינוי שונתה מהותית, בניגוד לדין וללא עיגון חוקי.
השופטת כנפי-שטייניץ אמרה: "יש כאן ניגוד עניינים של הממונה. אתם מציעים שראש שב"כ הקבוע לא יעסוק בחקירת קטרגייט, אלא שממלא המקום ש׳ יעשה זאת, כפי שאישרה היועמ"שית. אז יש כאן פתרון שפוגע בסמכויותיו של הממונה, שלא נתון בניגוד עניינים".




