מהפכה משפטית בעבירות ההמתה: סעיף ההריגה יבוטל

הרפורמה שנכנסה לתוקפה היום מרחיבה את מנעד העבירות ל-4: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה באחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. בין השאר תילקח בחשבון אדישות לחיי אדם, גם ללא כוונה להרוג

אזיקים. אילוסטרציה
אזיקים. אילוסטרציה | צילום: רויטרס
תיקונים במדרג עבירות ההמתה, כחלק מחוק העונשים, נכנסו לתוקף היום (רביעי). השינויים מרחיבים את מנעד העבירות ההמתה לארבע: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת. מהיום, כל תיק משפטי חדש ייבחן לפי המדרג שנקבע ברפורמה. התיקון לחוק, לדברי משרד המשפטים, יביא לכך ש"ניתן יהיה לייחס לנאשם עבירה בהתאם להתנהגותו, מידת האשמה והצורך להגן על ערכם של חיי אדם". לכתבות נוספות בחדשות 13: "ירה בשוגג בסב שאסף את נכדתו מהגן": אישום ברצח נגד תושב נצרת "מאושרת להשתחרר": דלאל דאוד יצאה מהכלא אחרי 18 שנה חשד לרצח בטייבה: גבר בן 55 נורה למוות לאחר שיצא מתפילה במסגד
בית משפט
בית משפט | צילום: Shutterstock
מה אומר השינוי למעשה? בעבר, עבירות ההמתה היו: רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות, והתבססו על מבחן "הכוונה התחילה": כלומר, האם מטרתו של הנאשם הייתה לגרום למותו של אדם. מהיום, יתווסף למדרג החדש גם מבחן של אדישות שמשמעותו - האם הנאשם היה חסר אכפתיות לשאלה האם מעשיו יביאו למותו של הקורבן שלו. כך למשל, במקרה מותו של אריה קרפ בחוף תל ברוך שבתל אביב. הנאשמים הורשעו בהריגה לאחר שלא ניתן להוכיח שהייתה לתוקפים כוונה להמית. מהיום, מכות הגורמות למוות - ייחשבו כרצח אם יימצא שהייתה אדישות לחיי אדם, גם אם לא הייתה כוונה להרוג. כלומר, במדרג החדש תבוטל עבירת ההריגה. מעשים שנכללו בה בעבר, משום שלא ניתן היה להוכיח כי האדם ביצע אותם בכוונה תחילה ייחשבו מהיום רצח, וכך יאפשרו ענישה מחמירה יותר. עוד תתווסף למדרג עבירת רצח בנסיבות מחמירות, שתתייחס בין היתר לרצח שתוכנן, מעשה טרור, רצח קטין ורצח בידי בן זוג שקדמה לו התעללות נפשית או גופנית. כך למשל, במקרה כמו של דלאל דאוד שרצחה את בעלה המתעלל לאחר שנים של פגיעות נפשיות ופיזיות, והשתחררה בחודש שעבר מכלא לאור החלטת ועדת שחרורים מיוחדת ומאבק ציבורי נרחב.
פטיש בית משפט (אילוסטרציה)
פטיש בית משפט (אילוסטרציה) | צילום: GettyImages/אימג'בנק
ועדת קרמינצר התיקון מתבסס על מסקנות ועדת קרמינצר, שהוגשו לשר המשפטים דאז יעקב נאמן בשנת 2011. בתום דיון בוועדת חוקה שהתקיים ביוני בשנה שעברה, בראשות יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי, אמר פרופסור קרמניצר: "הדיכוטומיה הקיימת במדרג ההמתה קיצונית, ויש היגיון ביצירת קטגוריה של אחריות מופחתת. אם אנו רוצים לשמר את הסטיגמה ואות הקין של עבירת הרצח, יהיה זה עוול להשאיר מקרים של המתה בעקבות התעללות ללא קטגוריה נפרדת."
פרופ' מרדכי קרמניצר
פרופ' מרדכי קרמניצר | צילום: חדשות 13
בהתייחס להקלה באחריות במקרים של נשים שרצחו לאחר שסבלו מהתעללות פיזית ונפשית בידי הקורבן, אמר הפרופסור קרמינצר: "ברור שזה לא יטפל בבעיית ההתעללות בנשים בכללותה. תחוקקו חוק שהתעללות ממושכת באישה דינה 15 שנות מאסר, ואז תוסיפו שאם נגרם מותה, אפילו ברשלנות, זה כבר עולה ל-20 שנות מאסר. זה מעשה אמיתי של חקיקה שיסייע פה".