הממשלה לבג"ץ: כל יום נוסף שבר בתפקיד עלול לפגוע בביטחון
לקראת הדיון בבג"ץ בעתירה נגד פיטורי ראש שב"כ, הממשלה הגיבה בטענה שפיטוריו נמצאים תחת סמכותה ונובעים מחוסר האמון שיש לממשלה בבר. עוד נטען כי כל יום שבו ממשיך בר בתפקידו מהווה סכנה לפגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה. לפיד: "הסיבות לפיטורים - בריחה מאחריות והפחד מפרשת קטרגייט"
המדינה הגישה הבוקר (ראשון) תגובה לבג"ץ בעתירה נגד פיטורי ראש שב"כ רונן בר, לקראת הדיון שייערך ביום שלישי, ובה נכתב כי כל יום שבו בר עדיין בתפקידו עלול להוות פגיעה בביטחון המדינה. לטענת הממשלה, החלטתה לפטר את ראש שב"כ היא בסמכותה בלבד ונובעת מחוסר האמון בין בר לבין הממשלה.
"כפיית המשך כהונתו של אדם בתפקיד בעל חשיבות עליונה בעיתות שלום ועשרות מונים למעלה מכך בעת מלחמה", נכתב בתגובה לבג"ץ, "אינה מקובלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם הסמכויות הנתונות לממשלה נבחרת במדינה דמוקרטית אשר אמונה על ביטחון המדינה ואזרחיה. כל יום או לילה נוספים במצב זה עלולים לפגוע פגיעה בלתי הפיכה בביטחון המדינה ובשלום אזרחיה וחייליה".
טענה נוספת שעלתה בתגובת הממשלה היא לגבי ניגוד העניינים בשל חקירת השב"כ את פרשת קטרגייט. בעתירה נגד הפיטורים נטען כי ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים ומבקש לפטר את בר בעקבות החקירה שמתנהלת נגד עובדי לשכתו. בתגובת המדינה נכתב כי "אין שחר לטענה ואין יסוד למחשבה כי החלפת ראש השב"כ תשפיע בצורה כלשהי על החקירה. החקירה מתבצעת על ידי משטרת ישראל ומתקדמת ללא עיכוב".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד כתב בתגובה כי "הבריחה מאחריות של ראש הממשלה והפחד מפרשת קטרגייט הן הסיבות האמיתיות לפיטורים החפוזים וההיסטריים של רונן בר. כל יום שממשלת ישראל מכהנת עלול להסתיים בעוד אסון כבד ולעלות בחיי אדם".
התנועה לאיכות השלטון, שנמנית על העותרים לבג"ץ, הגיבה לטענות: "תשובת הממשלה חושפת את הסכנה האמיתית לביטחון המדינה - ניסיון להפוך את גופי הביטחון והאכיפה לכלי שרת פוליטי. הטענה משוללת כל יסוד והיפוך מוחלט של המציאות. הפגיעה האמיתית בביטחון מתרחשת כאשר רה"מ, הנמצא בניגוד עניינים חמור בשל חקירות פליליות נגד מקורביו, מדיח את ראש השב"כ בהליך חפוז ופגום".
ביום שישי האחרון קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בחוות דעת שהעבירה לבג"ץ כי החלטת הממשלה לפטר את ראש שב"כ רונן בר "פגומה מיסודה ואינה יכולה לעמוד", והאשימה בהתייחסות לחקירת פרשת "קטרגייט" כי הליך ההדחה "נגוע בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו - ויוביל להפיכת תפקיד ראש שב"כ למשרת אמון".
כנספח לתגובת היועמ"שית צורף מכתב חריף שכתב רונן בר עצמו, בו העביר מסר חריף לשופטים והאשים: "בגלל שלא נתתי חוות דעת שאין מניעה ביטחונית לכך שראש הממשלה יעיד במשפטו - החל נתניהו להגיד שיש לו חוסר אמון בינינו".
בהאשמה חמורה נוספת נגד נתניהו, ראש שב"כ הוסיף כי רה"מ ביקש להפעיל את יכולות שב"כ נגד פעילי המחאה נגדו: "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".
בהמשך המכתב, בר הבהיר: "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך הוא אינו 'משרת אמון' או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר. משעה שהתמנה לתפקיד, ראש השירות נדרש לפעול תוך ממשק עבודה מלא וענייני עם ראש הממשלה, אך בד בבד לפעול אך ורק למילוי תפקידיו על פי החוק ולמנוע כל ניסיון לשימוש פסול בסמכויות השירות ובכליו".
