שימוע בעת הרכבת ממשלה? השפעת הבחירות על תיקי נתניהו • פרשנות

השימוע של רה"מ עשוי להתרחש כשבועיים לאחר הבחירות, ובמידה ויקבל שוב את המנדט מהנשיא, הוא צפוי להיאבק כדי לדחות אותו – כך שיוכל לחוקק את חוק החסינות לפני שיוגש נגדו כתב אישום

זמן צפייה: 01:09
אישום - כפוף לשימוע: מערכת הבחירות הצפויה, השנייה ב-2019, עשויה להשפיע באופן משמעותי על תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. כידוע, ב-17 בספטמבר אזרחי ישראל ילכו לקלפיות, וכשבועיים לאחר מכן, יתקיים מועד השימוע של נתניהו. כלומר, במידה ונתניהו יצליח לקבל פעם נוספת את המנדט להרכבת ממשלה, המשמעות תהיה שהוא יגיע לשימוע ככל הנראה תוך כדי המו"מ הקואליציוני. במידה וזה אכן יקרה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדבליט עשוי להגיש נגד נתניהו כתבי אישום עוד לפני שייחתמו ההסכמים הקואליציוניים. לעוד כתבות בנושא: סוף לכנסת ה-21: ישראל הולכת לבחירות חוזרות ב-17 בספטמבר אחרי הודעת היועמ"ש: לוח הזמנים המלא בדרך לשימוע נתניהו היועמ"ש דחה את מועד השימוע של נתניהו לתחילת אוקטובר
כדי למנוע זאת, צפוי נתניהו לבקש הארכה נוספת למועד השימוע, בין היתר כדי להספיק לחוקק את החוקים שיימנעו את העמדתו לדין, מה שקיווה לעשות כבר עכשיו - לפני שנכשל בהרכבת הממשלה. גורמים משפטיים הבהירו לחדשות 13 כי לבחירות לא אמורה להיות השפעה על דחיית מועד השימוע, מה שמעיד כי צפויה מלחמה גדולה בין נתניהו למנדלביט בעניין זה. לפני כשבוע וחצי, כזכור, מנדלבליט הודיע לנתניהו כי הוא מסכים באופן חלקי לבקשתו - ודוחה את מועד השימוע בתיקיו ל-3-2 באוקטובר. זאת, במקום ב-10 ביולי, מועד השימוע המקורי. נתניהו קיווה להרכיב ממשלה ובמקביל חברי הכנסת של הליכוד ושל איחוד מפלגות הימין רצו לקדם שלושה מהלכים שמטרתם למנוע את העמדתו לדין של נתניהו. הראשון הוא שינוי חוק החסינות, במקום המצב הקיים בו חבר הכנסת מבקש חסינות, תינתן חסינות כברירת מחדל והיועץ המשפטי יצטרך לבקש את הסרתה על מנת להגיש כתב אישום.
 נתניהו ומנדלבליט
נתניהו ומנדלבליט | צילום: רויטרס
נתיב נוסף, וקריטי יותר מהראשון, הוא פסקת התגברות רחבה, שתאפשר לכנסת להפוך החלטות בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת בלבד. הנתיב השלישי, שיתאפשר על ידי פסקת ההתגברות הוא מתן חסינות לנתניהו על ידי הכנסת – בטענה כי כל רצונם של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות הוא להדיח את נתניהו מתפקידו. את שלושת המהלכים האלו צריכים הפוליטיקאים המגנים על נתניהו להשלים עד תחילת 2020, אז צפוי היועץ להחליט סופית אם להעמיד לדין את ראש הממשלה.כעת, בצל הבחירות הצפויות באמצע ספטמבר, המלאכה צפויה להיות קשה הרבה יותר. הלילה (חמישי), כזכור, החוק לפיזור הכנסת עבר בקריאה שנייה ושלישית. 74 חברי כנסת, שהושבעו רק לפני חודש וחצי, הצביעו בעד סיומה של הכנסת ה-21 ותחילת מערכת הבחירות לכנסת ה-22, שייערכו ב-17 בספטמבר. זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המדינה שנערכות בחירות חוזרות לאחר שחבר הכנסת שניתן לו המנדט להרכיב את הממשלה כשל במשימתו.
 נתניהו ומנדלבליט
נתניהו ומנדלבליט | צילום: רויטרס
הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ישראל ביתנו, כולנו, איחוד מפלגות הימין, רע"ם-בל"ד וחד"ש-תע"ל הצביעו בעד ההצעה. ואילו, כחול לבן, העבודה ומרצ התנגדו. רק ח"כ רועי פולקמן (כולנו) לא נכח בהצבעה.
בתום ההצבעה לפיזור הכנסת, אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "לפני כמה שבועות הציבור בישראל החליט החלטה ברורה וחד משמעית – הוא בחר בי להוביל את מדינת ישראל. הציבור אמר את דברו, ואכן 60 מתוך 65 מנדטים שניתנו לימין עשו בדיוק את מה שהבטיחו לעשות. מפלגה אחת עשתה את ההפך הגמור". נתניהו הצהיר: "ליברמן הוליך שולל את מצביעיו. הוא הציב דרישה ועוד דרישה ובכל פעם שהיא נענתה – העלה דרישה חדשה. כל הבקשות נדחו על הסף. ליברמן לא התכוון לגמור את זה, הוא לא התכוון להגיע להסכמות. הוא רצה בצורה הכי ברורה להפיל את הממשלה הזאת". לדבריו, "ליברמן גורר מדינה שלמה לעוד חצי שנה של בחירות בגלל גחמות אישיות, ניסיון לקבל עוד כמה מנדטים. ליברמן הוא עכשיו חלק מהשמאל".