פרשת נאוה אלימלך: אחד מחשודי העבר זומן לחקירה
לאחר שאתמול הוחזרו למשפחת הילדה העגילים שענדה ביום הרצח לפני 37 שנים, יחידת להב 433 זימנה לחקירה אדם שנעצר בעבר יחד עם קרוב משפחתו בחשד למעורבות ברצח
פרשת נאוה אלימלך: יחידת להב 433 זימנה היום (חמישי) לחקירה אדם שנעצר בעבר יחד עם קרוב משפחתו בחשד לרצח הילדה נאוה אלימלך.
התפתחות זו מגיעה יממה לאחר שהותר לפרסום כי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובין-לאומית במשטרה השיבה למשפחת הילדה, שנרצחה לפני 37 שנה, זוג עגילים שענדה ביום הרצח. ההערכה היא שהוצאת שרידי הגופה מהקבר לפני כחודש היא כדי לבצע בדיקות פורנזיות מתקדמות. טרם התברר מה התוצאות של בדיקות אלו.
עוד בחדשות 13:
המשטרה השיבה למשפחתה של נאוה אלימלך עגילים שענדה ביום הרצח
"עסק מסובך": כיווני החקירה בתעלומת הרצח של נאוה אלימלך
דקה אחר דקה: תחנות מסע הרצח של נאוה אלימלך
אחיה של נאוה, יעקב אלימלך, אמר לחדשות 13: "אמא שלי קיבלה את העגילים וזיהתה את העגילים, זה לא קל בכלל, עוברים עליה ימים לא קלים בכלל".
לפני כחודש פורסם בחדשות 13 הפרוטפיל שהרכיבו ביחידת להב 433 שבמשטרה לחשוד הפוטנציאלי ברצח אלימלך. לפי פרופיל המשטרה החשוד אמור להיות תושב המרכז כבן 70, עדיין בחיים, ובעל רקע פלילי. יותר ממאה בלשים, בעיקר סמויים, פועלים במסגרת התיק.
כזכור, בית המשפט אישר למשטרה להוציא מהקבר את גופתה של הילדה נאוה אלימלך, שנרצחה בשנת 1982 - בשל התפתחות משמעותית בחקירה. הגופה הוצאה לצורך ביצוע פעולות חקירה נוספות, לאחר בחינה מחודשת של תיק החקירה ושל הממצאים שנאספו במהלך השנים בתיק. הוצאת הגופה התבצעה לפני זמן קצר בתיאום עם משפחת המנוחה, והיא הועברה למכון לרפואה משפטית באבו כביר.
פרשת הרצח ומציאת הגופה של אלימלך זעזעו המדינה בתחילת שנות השמונים. אלימלך, שהייתה בת 12 בלבד, יצאה בצהרי ה-20 במארס 1982 מבית הוריה שבבת ים לבית חברתה. היא השאירה פתק להוריה ובו כתבה: "לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטייל, אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאוד".
לאחר שהתברר כי לא הגיעה לביתה של חברתה, החלו החיפושים אחריה, תחילה על ידי בני משפחתה ובהמשך גם על ידי המשטרה. ביום העשירי לחיפושים מצאו מתעמלים בחוף הים בהרצליה את ראשה של הילדה ארוז בשקית ניילון. חלקי גוף נוספים שלה, גם הם בשקיות, נתגלו סמוך לחוף תל ברוך שבתל אביב. פתולוג שבדק את חלקי הגופה קבע כי הרצח בוצע עוד ביום היעלמותה.
לאחר הרצח, הקימה המשטרה צוות חקירה מיוחד שמנה כ-40 חוקרים ופעל כמה חודשים. החקירה הוגדרה כ"סבוכה במיוחד", כיוון שלא היה בידי החוקרים קצה חוט באשר לזירת הרצח וכלי הרצח. הצוות זימן לחקירה עשרות חשודים ברמות שונות, אך הפרשה לא נפתרה. במסגרת החקירה, נשלחו חלקים מגופתה של הנרצחת למעבדה בלונדון, בניסיון לזהות את הכלי שבו בוצע הרצח. ביוני 1983, הודעה המשטרה כי חקירת הרצח נתקלה במבוי סתום.