פשרה בין עיריית ת"א ל"ראש יהודי": ההקפות השניות יתקיימו בלי הפרדה

העמותה ערערה לעליון לאחר שהמחוזי בת"א קיבל את החלטת העירייה שלא לאפשר את קיום האירוע בהפרדה. הצדדים הגיעו לפשרה - והאירוע יתקיים מחר ב-21:30. חולדאי: "העירייה נענתה לבקשת ביהמ"ש שלחץ לאפשר את האירוע - ללא הפרדה"

זמן צפייה: 01:09

רגע לפני שמחת תורה, בית המשפט העליון דן היום (שישי) בהרכב של שלושה שופטים בעתירת ארגון "ראש יהודי", שמבקש להקים סוכה ולערוך אירוע הקפות שניות בכיכר דיזנגוף שבתל אביב במוצאי השבת. העמותה עתרה לבית המשפט העליון לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את החלטת העירייה, שביטלה את ההיתר לארגון מ"חשש להתלקחות נוספת" לאחר אירועי יום כיפור, אז פרצו עימותים ברקע הניסיון לקיים תפילה בהפרדה מגדרית בכיכר" דיזנגוף. זמן קצר לאחר מכן הסכימה עיריית תל אביב לפשרה עם "ראש יהודי" - ואירוע ההקפות השניות יתקיים מחר בעיר החל מ-21:30. ראש העיר תל אביב רון חולדאי אמר כי "העירייה נענתה לבקשת בית המשפט, שלחץ לאפשר לקיים את האירוע בכיכר דיזנגוף, אך הבהיר שלא תהיה הפרדה מגדרית".

בשבוע שעבר הודיע ראש העיר תל אביב רון חולדאי על ההחלטה שלא לאפשר ל"ראש יהודי" לקיים בסוכות את האירועים שתוכננו על-ידי הארגון. "עיריית תל אביב-יפו קיבלה בלב כבד החלטה שמבטלת את ההיתרים לעמותת 'ראש יהודי' לקיים אירועים במרחב הציבורי. ההחלטה התקבלה לאחר שהארגון לא קיבל אחריות על האירוע בהפרדה שהתקיים בכיכר דיזנגוף ביום כיפור, ולא כיבד את ההיתר, את הנחיות העירייה ואת פסיקת בית המשפט בנושא".

האגודה לזכויות האזרח פנתה לבית המשפט העליון וביקשה להצטרף כידיד בית המשפט לערעור, ואמרה כי "התנהלות 'ראש יהודי' מעוררת סלידה, אך לעירייה אין סמכות לאסור על קיום אירועים בטיעון של הפרת הסדר הציבורי". באגודה טענו עוד כי "אם יאפשרו לעיריית ת"א לאסור על אירועים בטענה שהם 'מפרים את הסדר הציבורי', מחוץ לתל אביב רשויות מקומיות ישתמשו בטיעון הזה על מנת לפסול הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, אירועי מחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית והופעות נשים בבמות בידור".

"לכל רשות מקומית סמכות – גם חובה – לאסור הצבת מכשולים שמיועדים להפרדה מגדרית, וככל שהוצבו – להסירם", הוסיפו באגודה לזכויות האזרח. "נפרד אינו שווה, ונפרדת אינה שווה, ועל כל הפועל להפריד בין נשים לבין גברים במרחב הציבורי לדעת כי הדבר אסור וכי מחיצותיו תופלנה. הדרת נשים משמעה פגיעה קשה באוטונומיה שלהן ובזכותן לשוויון מלא, ופרקטיקות של הדרת נשים פוגעות אף בזכותן של נשים לכבוד, שכן הן נוטות לדחוק נשים לאחור או הצידה, להשתיק את קולן ולשדר מסר פוגעני, שלפיו נשים נחותות מגברים.

"המערערת שגאה בייעודה לשנות את צביון מרכז העיר תל אביב ולפעול לשם החזרת חילונים בתשובה, הקימה אמצעים פיזיים להפרדה בין נשים לבין גברים בערב יום הכיפורים בכיכר דיזנגוף. היא עשתה כן ביודעה שהמשיבה התנתה את האישור שנתנה בכך שלא תעשה זאת, וביודעה שהחלטתה של המשיבה אושרה על ידי בית המשפט הנכבד. התנהלותה מפרת החוק של המערערת בערב יום הכיפורים היתה מבישה ומעוררת סלידה, והיא נושאת באחריות לקורות אותו הערב", נכתב בבקשה לבית המשפט העליון.

עו"ד עודד פלר, מנהל המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח, אמר: "אם יתאפשר היום לעיריית ת"א לאסור על קיום האירוע של 'ראש יהודי' בטיעון של הפרת הסדר הציבורי, מחר תוכל כל רשות מקומית לאסור על קיום הפגנות נגד ההפיכה המשטרית, על שירת נשים ועל אירועי מחאה נגד האלימות בחברה הערבית".