אין עיכוב: אזריה ייכנס מחר לכלא

בית הדין הצבאי דחה היום (שלישי) את בקשתו של אלאור אזריה לדחות את תחילת ריצוי עונשו עד להחלטת הרמטכ"ל איזנקוט בבקשה להמתקת עונשו. משמעות ההחלטה היא כי אזריה ייכנס לכלא כבר מחר וייחל לרצות את 18 חודשי המאסר שנגזרו עליו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בדיון הבוקר ביקש עורך דינו של אזריה יורם שפטל לדחות את כניסתו של אזריה למאסר עד ה-7.9, התאריך שבו פסק הדין הופך לחלוט, כדי למנוע מצב שבו הוא ייכנס לכלא לפני שהרמטכ"ל גדי איזנקוט יספיק להתערב למענו. הפרקליטות הביעה לכך התנגדות ודרשה שאזריה יתחיל לרצות העונש כבר מחר בבוקר.

אתמול השיב שפטל לתגובת התביעה הצבאית לפיה היא מתנגדת לבקשה לדחות את ביצוע עונשו של אזריה. לפי שפטל, הקביעה לפיה החייל צריך לרצות את עונשו במועד הסמוך לפסק הדין היא "מופרכת" וכי התביעה מציגה זאת "בכוונת מכוון ובאופן מטעה".

עוד הוסיף בתגובה כי לא ניתן להתעלם גם מייחודו של מקרה זה מכל מקרה אחר. "מתי אירע לאחרונה שהרמטכ"ל, תוך כדי הקראת פסק הדין של בית הדין לערעורים, מזמין למעשה את הנאשם בפומבי להגיש בקשה להקלה בעונש, תוך מתן הבטחה פומבית", אמר שפטל. "לפיכך יש לדחות את ריצוי העונש לפני מיצוי השלב הסופי בהליך הצבאי הפלילי נגד המבקש".

אתמול הודיעה התביעה הצבאית כי היא מתנגדת לבקשתו של אלאור אזריה לדחות את ביצוע עונשו ואת כניסתו לכלא. ההערכה במערכת הצבאית היא שאזריה יתחיל לרצות את מאסרו וייכלא מחר, ורק לאחר מכן יחל הרמטכ"ל לדון בבקשתו של החייל להמתיק את עונשו ולהמיר אותו בעבודות שירות.

לקריאת המסמך המלא שהגישה התביעה הצבאית לחצו כאן

התביעה הצבאית פירטה את הסיבות מדוע אינה תומכת באישור בקשתו של אזריה. "המערער טוען שמכיוון שהוא מוותר על הגשת בקשת רשות ערעור, פסק דינו הופך לחלוט במועד מוקדם יותר. לעמדה זו אין כל אחיזה בדין או בפסיקה", טענו בתביעה, "דחיית ביצוע העונש היא החריג לכלל".

"חייל שביצע עבירה, לא כל שכן מי שביצע מעשה חמור כמו המעשה בו הורשע המבקש על ידי שתי ערכאות, מן הדין שירצה את עונשו באופן מיידי", נכתב בעמדת הפרקליטות לגבי אזריה. "שיקול צבאי זה עולה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי הכללי באכיפה אפקטיבית".

בתביעה גם ציטטו החלטה של בית המשפט בעליון בעבר: "נאשם שגזר דינו למאסר חייב להתחיל בריצוי העונש באופן מיידי. אין מעכבים ביצוע של עונש מאסר אלא בנסיבות יוצאות מגדר הרגיל או אם קיימות נסיבות המצדיקות דחייה".

נימוק נוסף של התביעה הצבאית התייחס לחשש מפני יצירת תקדים שישמש חיילים ואזרחים בתיקים עתידיים. "לבסוף, ככל שהגשת בקשה להקלה בעונש תהווה הצדקה לעיכוב ביצוע העונש, הרי שהדבר עלול להיות בסיס לעיכוב עונשיהם של כל מי על ידי בית דין נכבד זה, ואף בבתי משפט האזרחים, לנוכח האפשרות שתינתן חנינה על ידי נשיא המדינה".