המספרים נחשפים: כתבי אישום למפיצי סרטונים מיניים

מאז אישור החוק שאוסר על הפצת סרטונים מיניים, נפתחו עשרות תיקי חקירה והוגשו כ-30 כתבי אישום

אילוסטרציה

המאבק בסרטוני המין המופצים ברשתות החברתיות והאפליקציות: פרקליט המדינה שי ניצן פרסם היום (שני) הנחיה חדשה סביב החוק שכונה "חוק הסרטונים" - ונועד למנוע הפצה של סרטונים מיניים ללא הסכמת המצולם - תופעה מדאיגה שרווחת מאוד כיום. לפי ההנחייה החדשה, יש לשקול את העניין הציבורי - ולפיכך להעמיד לדין "חשודים שנמצאו לגביהם ראיות מספיקות להעמדה לדין".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

ההנחייה נועדה להתוות עקרונות מנחים לעריכת החקירה ושיקולי התביעה בהעמדה לדין: ניצן הדגיש כי הפצת סרטונים אלו מהווה עבירה על התיקון לחוק למניעת הטרדה מינית. "חוק הסרטונים" שנחקק בינואר 2014 קובע, כי הטרדה מינית תהיה גם "פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום" - צעד שמחייב עונש של חמש שנות מאסר.

ניצן הדגיש כי התיקון לחוק נועד להתמודד עם התגברות התופעה של פרסום תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני - ברשתות חברתיות וגם באפליקציות סלולריות להעברת מסרונים, כאשר הפרסום לא נעשה בהסכמת המצולמים. ההנחייה, שמספרה 2.29, קובעת כי "קיים אינטרס ציבורי ממשי באכיפתה של העבירה, גם כאשר מדובר בחשודים קטינים, נעדרי עבר פלילי. זאת, נוכח פגיעתה הקשה של העבירה והשלכותיה מרחיקות הלכת על קורבנות העבירה, ובשל הצורך להטמיע את האיסור הפלילי גם בקרב בני נוער".

פרקליט המדינה הסביר כי התופעה מתגברת וכוללת פגיעה משמעותית בקורבנות. "סגירת התיק בנימוק שמכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין תישקל במקרים חריגים, למשל כאשר החשוד בן פחות מ-15, כאשר היקף תפוצת החומר הפוגע היה מצומצם, כאשר חלקו של החשוד במעגל ההפצה לא היה משמעותי ועוד", כתב ניצן. כמו כן ההנחייה מנחה את החוקרים והתובעים להתמקד ב"חוליה הראשונה" - המפרסם הראשון של הסרטון - ובאנשים שמפיצים את התוכן ברבים, וניצן הבהיר כי קיים הבדל בין תוכנה לשיתוף קבצים לבין תוכנה להעברת מסרים מיידיים במחשב או בטלפון.

פרקליט המדינה שי ניצן
פרקליט המדינה שי ניצן | צילום: (יונתן סינדל/פלאש 90)

"תופעה שהפכה למכת מדינה"

לדברי ניצן, ניתן להגדיר את הפצת הסרטון כפרסום ברבים "כאשר נמצא כי החשוד העביר את הסרט, התצלום או ההקלטה המינית לאדם אחד נוסף בלבד - למשל באמצעות שליחה בדואר אלקטרוני, בתוכנה להעברת מסרים מיידים במחשב או בטלפון הסלולרי כמו מסנג'ר או ווטסאפ - ואותו אדם העביר את הסרט, התצלום או ההקלטה הלאה לאנשים נוספים בעצמו או בדרך של העברה ב'שרשרת' מאדם לאדם".

במקרה זה גם ההעברה הראשונית עשויה להיחשב כ"פרסום", אם החשוד היה מודע אם "עצם את עיניו" בפני האפשרות שמקבל התוכן עלול להפיץ אותו הלאה. "ניתן לראות בחשוד כמי שאחראי, למעשה, להעברת הפרסום לקבוצת אנשים, ולא רק לאדם שאליו העביר את הפרסום המיני באופן ישיר", הסביר פרקליט המדינה.

כמו כן, ההנחיה מתייחסת למסלול האכיפה האלטרנטיבית - הסרת התוכן הפוגע, לצד החקירה שנועדה לאתר את מבצע העבירה. בפרקליטות המדינה מציינים כי הפצת תוכן מיני ברבים ללא הסכמת המצולם הפכה בשנים האחרונות ל"מכת מדינה" ובשלוש השנים שחלפו מאז אישור החוק נפתחו עשרות תיקי חקירה והוגשו כ-30 כתבי אישום. "ההנחיה תסייע לגורמי האכיפה והתביעה לפעול ביעילות ולצמצם את הפגיעה בנפגעים ולייצר הרתעה אפקטיבית", סיכם ניצן.