פאינה קירשנבאום מואשמת בשוחד
מהממשלה לספסל הנאשמים: 10 מעורבים בפרשת "ישראל ביתנו" הואשמו, ובראשם סגנית שר הפנים לשעבר
סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום מואשמת בשוחד: הפרקליטות הגישה הבוקר (שלישי) כתב אישום נגד חברת הכנסת לשעבר מישראל ביתנו, ולצידה תשעה נאשמים נוספים במסגרת פרשה 242, הכוללת עבירות רבות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת
הנאשמים הנוספים בפרשות השונות הם דוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו; רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר ויועץ עסקי לגופים במשק; אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין; בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן; דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותת עזרא העולמית ונשיא עמותת עזרא ארה''ב; מתן דהן, יו"ר עמותת איילים; דני גליקסברג, סגן יו"ר עמותת איילים; סטיבן לוי, שדלן (לוביסט) העובד בחברת השדלנים "אימפקט"; ואירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים.
כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט כוללים יותר מ-10 פרשיות, שנחשפו במהלך חקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, בראשות תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, בשיתוף יחידת יהלום של רשות המיסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בראשות דן אלדד.
לפני כשנה המליצה המשטרה על כתבי אישום בפרשה: באותה הודעה נכלל גם שמו של שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב, שחשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בסם מסוכן ושיבוש מהלכי משפט - אך כתב האישום נגדו לא הוגש עד כה.
"דרשה שוחד בדמות תקציבים"
בכתבי האישום נכתב כי החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בדצמבר 2014, פעלה קירשנבאום "באופן שיטתי ומתוכנן, לעיתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות. כך, במקרים רבים, ניצלה קירשנבאום את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים".
עוד נכתב כי "לעיתים קרובות קירשנבאום אף ביקשה, דרבנה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עמה יחד לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן".
"בחלק מהמקרים היא אכן קיבלה את השוחד שדרשה, במישרין לידה או לידי מקורבים לה, בדמות כספים או מוצרים או טובות הנאה אחרות", פורט עוד בכתב האישום. במקרים אחרים שיטת השוחד היתה מורכבת יותר: במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים שביקשו ממנה לפעול לתקצובם, "קירשנבאום הבהירה לאותם גורמים שהיא מוכנה לתקצבם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו".