התביעה: אזריה שיקר ושינה גרסאות

תיק אלאור אזריה בשלבים המכריעים: היום (שני) הגישה התביעה נגד החייל היורה את הסיכומים - וטענה כי הראיות שהוצגו בפני בית המשפט מצדיקות את הרשעתו של אזריה בהריגת המחבל ובהתנהגות בלתי הולמת. עוד האשימה התביעה את אזריה בשינוי גרסאות ובשקר. "הסכין לא הייתה במרחק נגיעה מידו של המחבל, הצעקה נשמעה שתי דקות לפני הירי, המעיל לא היה עבה ומזג האוויר לא היה חם", כתבו - וסתרו בכך את גרסאותיו של החייל.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

התביעה הצבאית בסיכומיה פירטה, לאורך 145 עמודים, את הטענות שמוכיחות כי הוא אזריה אשם. לדברי התובעים, הסרטונים שתיעדו את האירוע "הינם ברמת האותנטיות הגבוהה ביותר ולא נערכה בהם כל עריכה או שינוי כל שהוא". על פי התביעה, החייל שיקר ושינה את גרסתו 5 פעמים: כך למשל מוצגים דבריו לשני אנשים שונים כי "המחבל היה צריך למות". ובמקרה אחר שהוא אמר לפרמדיקית כי הוא ירה עם כולם.

עוד הדגישו בתביעה כי החייל דיבר מהרגע הראשון בבית הדין על חשש ממטען, אך לדבריהם גרסה הזו הופיעה רק לאחר שאזריה שוחח עם עורכי דינו. "טענתו שכולם משקרים היא בעייתית. לא יתכן שגם המ"פ, המג"ד המח"ט וחלק ניכר מחבריו לפלוגה משקרים והוא היחיד שאומר אמת, דבר שעל פי סיכומי התביעה פוגע באמינות גרסתו", נכתב.

"ירה במחשבה פלילית"

על דברי אזריה לפיהם הוא פעל בדרך חוקית, מוסרית וערכית – בעוד מפקדיו שיקרו בבית המשפט – אמרו בתביעה הצבאית: "טענות אלה של הנאשם הן טענות הבל ושקר, מופרכות ומגוכחות". עוד נטען כי "מעשי הנאשם מתועדים היטב בסרט, והם מדברים בעד עצמם. כל הצופה בסרט מבין מיד את שאירע. אי-החוקיות שבירי זועקת למרחוק וזעקה זו לא ניתן להחריש".

כמו כן נכתב בשלב הסיכומים כי "הנאשם ירה במחשבה פלילית, לעבר מחבל שנוטרל דקות ארוכות לפני הירי, כתגובה על מעשי המחבל בעבר ולא כדי להסיר סכנה עתידית. הוא פעל באופן חריג, שלא על פי פקודות הצבא". על גרסתו הראשונה לאירוע אמרו: "הנאשם נשאל מיד לאחר מעשה, מה הסיבה לירי. הראשון לקבל הסבר היה רב"ט תומר מסיקה שעמד בסמוך לנאשם בעת הירי. השני היה המ"פ רס"ן תום נעמן. דבריו לשניהם שוללים מכל וכל את טענתו, כאילו ירה בשל חשש לסכנה כלשהי. המניע שמסר לשניהם נעוץ בכך שמטרת הירי הייתה המחבל, מכיוון שהמחבל דקר את חברו של הנאשם, ובגלל שלדעת הנאשם מגיע למחבל למות".

"המילים 'סכנה', 'סכין' או 'מטען' לא נזכרו כלל בדבריו, ואף לא כל מסר של סכנה, הצלה או הגנה", הוסיפו הפרקליטים סא"ל מיל' נדב ויסמן, רס"ן תאה שליט, סרן אבישי קפלן וסרן נדב גלס. "עדות המ"פ אמינה ונתמכת מכל כיוון, ואילו עדות הנאשם שקרית וכבושה, ונסתרת מכל כיוון".

"שינויי הגירסאות מלמדים על חוסר אמינות"

הם ציינו כי חמש פעמים הנאשם שינה ופיתח את גרסתו באשר לאירוע: בתחילה טען שלמחבל מגיע למות, אחר כך העלה חשש לסכין, לאחר מכן דיבר גם על חשש במטען – לאחר השיחה עם עורך הדין. הגרסה הרביעית צצה לדבריהם בבית המשפט, כאשר אזריה אמר שעדכן את המ"פ והמג"ד על סכנת הסכין והמטען – ואמר כי המ"פ תום נעמן סטר לו. בגרסה החמישית אמר כי הדברים נאמרו גם לפרמדיקית וגם לחברו ליחידה

"הנאשם מבין היטב ששינוי הגרסה התכופים ביום האירוע מלמדים בבירור על חוסר אמינותו", ציינו הפרקליטים. "המסקנה היא שהנאשם שינה את גרסאותיו ושיקר. המסקנה היא שהנאשם לובש גרסה ופושט גרסה, סותר את גרסאותיו שלו ומתנגש חזיתית עם גרסאותיהם של כל יתר העדים. טענת הסטירות שהנאשם העלה היא שקר גס, שאין לה כל בסיס".

התובע הוסיף כי "גרסת הנאשם סותרת ממצאים אובייקטיביים בזירה – מיקום הסכין שהוזזה ולא הייתה במרחק נגיעה. טענתו זו של הנאשם במצ"ח קרסה כליל במהלך המשפט - אין אפילו עד אחד, שטען כמו הנאשם שראה את המחבל מזיז את ידו לעבר הסכין".

"לגנות ולהוקיע את דברי אלוף דיין"

"כל צורת ההתנהגות שלו על פי הסרטון, לא מצביעה על ביצוע ירי אינסטינקטיבי דחוף", סיכמו התובעים. "אופן התנהגותו של הנאשם בשלב זה מוכיח, שהוא לא חשש לרגע שיש על המחבל מטען. לא ניתן לתלות את ההסבר להתנהגותו של הנאשם בעת האירוע בנסיבות פסיכיאטריות כלשהן - הנאשם בעדותו בבית הדין המציא בדיות, אשר מוכיחות ביתר שאת את שקרנותו ואין שום קשר בין הסברי הנאשם לבין מניעיו האמיתיים לירי".

על הטענות לפיהן החקירה והמשפט נבעו מלחץ ציבורי כתבו: ""ההגנה לא הניחה תשתית ראייתית, ולו ראשונית, לטענה כאילו ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית בעניינו של הנאשם נבעה משיקולים לא ענייניים כלשהם. הנאשם לא נרדף - הנאשם הועמד לדין משום שהצטברו ראיות מספקות להוכחת אשמתו".

עוד התייחסו לעדויות מפקדים בכירים לשעבר בהם סגן הרמטכ"ל לשעבר עוזי דיין שאמר כי יש להרוג מחבלים: "אמירה זו מן הדין לגנות ולהוקיע. היא מנוגדת לחוק ולערכי צה"ל, ועלולה לכוון חיילים למעשים פסולים. מחבל הוא אויב שמן הדין להלחם בו בכל עוז ובמלוא הנחישות כאשר הוא פעיל ומסכן את כוחותינו, אך מחבלים אין דינם מוות ללא סייג. חיילי צה"ל לא יורים במחבל נכנע, במחבל מנוטרל, במחבל אזוק ובמחבל כלוא. חיילי צה"ל שומרים על טוהר הנשק, ומשתמשים בו רק כשהדבר נדרש, תוך שמירה על צלם אנוש והאלוף דיין באמירותיו חצה בבירור את הקו".