עתירה ראשונה לבג"ץ נגד מתווה התאגיד

עתירה ראשונה נגד מתווה הפשרה בפרשת התאגיד הוגשה הבוקר (שני) לבג"ץ. את העתירה הגישו, בין היתר, חבר הכנסת איתן כבל (המחנה הציוני), עורך הדין אלדד יניב וארגון העיתונאים. מלבד העתירה, גם עצם סוגיית החקיקה עשויה להגיע לפתחו של בג"ץ.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

בעתירה נטען כי המתווה אינו תקף בשל מעורבותו של ראש הממשלה נתניהו בתחום התקשורת, "מעורבות שבנסיבות העניין עולה עד כדי אי-סבירות קיצונית". בעתירה נכתב עוד כי לנתניהו אין את הסמכות לקבוע מתווה שכזה, שכן הוא אינו מכהן עוד כשר התקשורת; בשל החשדות הפליליים נגדו; ובשל הסדר ניגוד העניינים של נתניהו בתחום.

גם נגד השר כחלון נטען כי "התנהלותו נגועה באי-סבירות קיצונית", שכן לא מנע מנתניהו לפעול בתחום התקשורת בכלל ובסוגיית תאגיד השידור הציבורי בפרט. "אילו היה נוהג כפי שעליו היה לנהוג, הרי שההחלטות בנוגע לעתידו של השידור הציבורי יכולות היו להיות שונות, ובכל מקרה היו יכולות להתקבל מתוך שיקולים ענייניים בלבד", נכתב.

האם תאגיד השידור יתחיל לשדר בזמן?

בשל הצורך להעביר את החקיקה במהירות, הקואליציה מתכוונת להקים ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה דוד ביטן שתקדם את הנושא. הוועדה של ביטן תחליף את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ כבל, שדנה עד כה בענייני התאגיד.

בתוך כך, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, המשנה ליועץ אבי ליכט הביע התנגדות למתווה הפשרה בסוגיית תאגיד השידור, כך חשף אמש (ראשון) עיתונאי "הארץ" גידי וייץ. ליכט, הנחשב לבקיא והמנוסה ביותר במשרד המשפטים בכל הנוגע לענייני תקשורת, ביקר בחריפות את המתווה, ואף לא זומן להתייעצויות עם נתניהו בנושא - חרף העובדה כי היה גורם מרכזי בניסוח חוק תאגיד השידור הציבורי - היות והעריכו כי יקשה על הגעה להסכם.

מלבד הקשיים המשפטיים, קיימים סיבוכים גם בהקמת מנגנון השידורים החדש: גורמים מקצועיים טוענים כי ישנם קשיים טכניים ביישום ההסכם, שכן הפשרה נסגרה בקווים כלליים בלבד. בישיבה שנערכה בהנהלת האוצר צוין כי אחד המכשולים העיקריים הוא תאריך היעד השאפתני לעלייה לאוויר, 15 במאי. באוצר טוענים כי יהיה קשה לפטר, לקלוט עובדים חדשים, לשבצם לתפקידים, לנהל שיחות שכר ולבסוף לעלות לשידור עד תאריך זה.

עניין נוסף שעמו מתמודדים באוצר הוא שלא ברור מה יהיה הרכב האנשים שיועסקו. במשרד האוצר מקווים שרוב העובדים יהיו אנשי רשות השידור, אך גם יינתן ייצוג נאה לעובדי התאגיד. לעומתם, קרובי נתניהו רוצים שכל, או לפחות רובם המוחלט של העובדים יהיו עובדי רשות השידור, וכי כל עובדי התאגיד יפוטרו.

באוצר חוששים גם שנתניהו ינסה להעביר חקיקה בנוגע לדחיית השידורים ורק אחר כך ינסה להעביר את עליית חטיבת החדשות החדשה לשידור. לכל אלו יש לצרף גם את העוינות השוררת בין תאגיד השידור לרשות השידור, שכעת יצטרכו לשתף פעולה. גם השאלה התקציבית עדיין מרחפת, זאת בשל הצהרתו של כחלון כי לא ישלם שקל נוסף תמורת הפשרה שהושגה.