היועמ"ש: השר חיים כץ יואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות

פרסום ראשון: היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (רביעי) לשר העבודה והרווחה חיים כץ על החלטתו הסופית להגיש נגדו כתב אישום בגין הפרת אמונים, במסגרת פרשת המניות. זאת, כפי שנחשף בחדשות 13. כתב האישום יוגש גם נגד מקורבו של כץ, איש שוק ההון מרדכי (מוטי) בן-ארי, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בצוותא ושימוש במידע פנים.

כתב האישום הועבר ליו"ר הכנסת, ולשר כץ עומדים שלושים ימים לבקש חסינות - צעד שהוא ככל הנראה יעשה. עוד החליט היועמ"ש לסגור באופן סופי את תיק התעשייה האווירית, על פי המלצת פרקליט המדינה ומנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. היועמ"ש סבור שעל השר כץ להתפטר ועל פי ההערכות, הוא אכן יעשה זאת. עם זאת, אם הדבר לא יקרה, סביר להניח שמנדלביט ידרוש זאת מרה"מ נתניהו. בכל מקרה חשוב להבין כי אין קשר בין שאלת החסינות של כץ כחבר כנסת להמשך כהונתו כשר.

עוד בחדשות 13:

היועץ המשפטי יודיע: כתב אישום נגד השר חיים כץ בפרשת המניות

רופא שטיפל באביו ועובדי תע"א: המבקר נגד מינוי מקורבי חיים כץ

מכתב האישום עולה כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל השר כץ רבות בשוק ההון ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית. בן-ארי הוא איש שוק הון מנוסה, שהחל משנת 1999 שימש יועץ כלכלי של אקויטל, חברת החזקות ציבורית השולטת בחברות שונות ובהן איירפורט סיטי, נצבא, ישראמקו ויואל.

לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן-ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים: במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון, ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.

על פי האישום הראשון, בשנת 2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, בידיעה כי בן-ארי מחזיק באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק. במקביל לקידומה, על פי האישום, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה בין השניים, ובמסגרתה איפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לצפות בו סוחר בני"ע ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.

בנוסף לכך, על פי האישומים, השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בנירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.

גם לאחר העברת הצעת החוק הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן-ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים.

עורכות הדין של השר כץ, נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "במה שכונה 'פרשת ניירות הערך', יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו".

עוד הצהירו עורכות הדין כי "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".

כזכור, בשבוע שעבר פורסם בחדשות 13 כי היועץ המשפטי לממשלה צפוי להודיע כי החליט להגיש כתב אישום נגד השר כץ בפרשת המניות.

ההערכה במשרד המשפטים היא שכץ ינסה להילחם על חסינותו בטענה כי לא עבר כל עבירה וכי מדובר בעניינים הקשורים למילוי תפקידו. בגלל שמדובר בממשלת מעבר, הדיון בשאלת חסינותו בוועדת הכנסת יידחה לאחר הבחירות. במידה שהכנסת תעניק לכץ חסינות, ככל הנראה יהיו פניות לבג"ץ בעניין.

התיק נגד כץ עוסק במערכת היחסים בינו לבין היועץ הכלכלי מוטי בן ארי, בעניין הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. תחילה היועמ"ש שקל להעמיד את כץ לדין בכפוף לשימוע על שוחד, אך לבסוף ביטל את החשד.

על פי החשד, בין השנים 2015-2010, התפתחה בין חבר הכנסת כץ לבין בן ארי מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה הענקת טובות הנאה שונות בין השניים. בן ארי שימש באז כיועץ פיננסי של חברת "אקוויטל", חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. על פי החשד העניק בן ארי לשר כץ טובות הנאה לאורך תקופה ארוכה, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי תוך ניצול תפקידו הציבורי.

בן ארי, מומחה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות שלו, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על ידי בן ארי, שלא קיבל תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל. במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן ארי לשר כץ, על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של אקוויטל, וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה.

כמו כן, השר כץ ובן ארי ביצעו עסקאות מתואמות במסגרת המסחר בבורסה, באופן שעשוי היה להיות רווחי מאוד עבור כץ. מומחיותו של בן ארי ומעורבותו הרבה בניהול תיק ניירות הערך של השר כץ הניבה לכץ רווחים של מיליוני שקלים. בנוסף, כשמונה כץ לשר, פתח חשבון נאמנות שנוהל בפועל על ידי בן ארי, תוך הסתרה של זהות המנהל ובניגוד לכללים החלים במצב דברים זה.