בג"ץ בביקורת חריפה: "הצעתנו הייתה בין אונות היועמ"שית?"

הדיון בבג"ץ על מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים מועבר כעת בשידור חי, זאת לאחר ששופטי בג"ץ קיבלו את בקשת חדשות 13 בנושא. הדיון מתקיים בפני הרכב שופטים בראשותו של השופט נעם סולברג, שכולל את השופטת יעל וילנר והשופטת רות רונן.

השופט נעם סולברג פתח את הדיון ואמר: "לא העניין הפרסונלי הוא זה שעומד על הפרק - אלא העניין העקרוני". נמיג הפרקליטות, עו"ד ענר הלמן הוסיף: "לפני שהמששלה תאשר את מינוי הרמטכ"ל היא צריכה לקבל חוות דעת מהוועד המייעצת בעניין טוהר המידות. כך היא קבעה לעצמה". לדבריו, מדובר ב"מינוי שלא נעשה בצורה הרגילה, המכרזית, לא נעשה בדרך של ועדת איתור. זהו של שר הביטחון שהוא הביא איתו ישירות לממשלה ללא ההליך הנהוג". הלמן הוסיף: "ברור מאליו שהממשלה שהופכת לממשלה יוצאת צריכה לפעול באיפוק וריסון. יש פה חשד שלשיקולי הממשלה ייכנסו שיקולים זרים - על רקע תקופת הבחירות".

בהמשך, השופט סולברג שאל: "האם הצעתנו (למינוי אד הוק) הובאה בפני הממשלה?" הלמן הסביר שלא. סולברג השיב: "אז כל ההצעה הייתה בין האונה הימנית והאונה השמאלית של היועצת המשפטית לממשלה?". לאחר מכן, השופטים סולברג ווילנר מבקרים את היועצת והפרקליטות על כך שלא הובאה עמדה מנומקת בפני הממשלה, מדוע יש קושי ממשי במינוי אד הוק. הרכב השופטים מכוונים להחזיר את הדיון לממשלה כששתי האלטרנטיבות מנומקות בפניה.

השופט סולברג הוסיף: "יו"ר הוועדה גולדברג הלך לעולמו במרץ. שלושה חודשים לא קרה כלום. זה לא היה צריך לקרות". סולברג הוסיף: "בשביל החשש הרחוק הזה שמישהו יחשוב שהמינוי אד הוק יגרום לציבור לחשוב שהמינוי נועד להעביר את מינוי הרמטכ"ל, אז בשביל זה להתנגד להצעה?". בהמשך הדיון, עו"ד הלמן מהפרקליטות טען: "כבודכם צריך לקחת בחשבון שכל השהייה בתהליך גורמת נזק". השופט סולברג קבע: "נחליט או בשנה הזאת או בשנה הבאה (השנה העברית)".

בשבוע שעבר התקיים בבג"ץ דיון נגד מינויו לשמונה שנים של השופט בדימוס מני מזוז לראשות הוועדה למינוי בכירים, אז הציע השופט סולברג למדינה לבטל את המינוי הקבוע של מזוז ולהפוך אותו למינוי אד הוק, שידון רק במינוי הרמטכ"ל הבא של צה"ל. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה דחתה את ההצעה - ובג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה.

המדינה טענה כי "משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים". לדבריה, "לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או 'אד הוק', הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".

בג"ץ הציע למדינה כי מזוז ימונה באופן זמני כדי שהוועדה תדון במינויו של אלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל כשהוא מתוכנן להיכנס לתפקיד בינואר הקרוב. על כך אמר גורם ביטחוני בכיר לחדשות 13: "אם מזוז יסרב למינוי זמני, קיים חשש רציני לחילופי הרמטכ"לים במועד שנקבע בינואר". זמן קצר לאחר מכן אמר שר הביטחון בני גנץ: "אני מבקש לחזור ולהדגיש שיש חשיבות גדולה למינוי הרמטכ"ל בלוחות זמנים שיאפשרו את הרציפות הפיקודית. נכבד כל החלטה של בג"ץ, אבל חייבים להתקדם ולאפשר את התהליכים האלה".

עמדתה של היוע"מש בהרב-מיארה בנוגע למינוי מזוז עוררה סערה בקרב פוליטיקאים מהימין, כאשר לפני שבועיים השרה איילת שקד ביקשה מנפתלי בנט שיטיל וטו על החלטה זו ואמרה: "טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת. השופט מני מזוז הוא לא ילד חורג של הנורמה הכללית בתקופת מעבר". כזכור, בנט סירב להטיל וטו ואישר את המינוי לתקופה של 8 שנים.

גם ח"כ ניר ברקת יצא למתקפה כנגד בהרב-מיארה ואמר מוקדם יותר החודש כי הוא מעריך שנתניהו יפטר את בהרב-מיארה אם ייבחר. נתניהו מיהר להתנער מאמירה זו והבהיר כי הבהיר כי היא לא תפוטר אם יקים ממשלה, אך הוסיף שיש לעשות תיקונים במערכת. "המערכת הזאת זקוקה לטיפולים, כל אחד מבין את זה", אמר נתניהו בוועידת "כיכר השבת" לפני שבוע וחצי, "אבל את התיקון הזה צריך לעשות בלי להרוס, בלי לעלות עם D9 ובלי לעסוק בפיטורים - אף אחד לא הולך לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, אין לי כוונה לעשות את זה".