פרקליט המדינה תוקף: "יש ניסיון להפעיל לחץ על גופי האכיפה"
איסמן נשא דברים בכנס חיפה למשפט, ואמר כי "המציאות בה אנו פועלים מורכבת מאי פעם". הוא אמר כי "לא פעם אותה מערכת עובדות זוכה לשתי פרשנויות קוטביות לחלוטין, והפוזיציה היא זו שתקבע" - והתייחס גם לחוק מח"ש: "חשש ממשי מפני החלשת עצמאותם של גורמי החקירה והתביעה דווקא בתיקים הרגישים ביותר"
פרקליט המדינה עמית איסמן נשא דברים הבוקר (חמישי) בכנס חיפה למשפט ה-16 שנערך באוניברסיטת חיפה, ואמר: "אתגר איננו עוד רק לפענח תיקים ולהגיש כתבי אישום. האתגר הוא להבטיח שהחוק ייאכף באופן שוויוני גם כאשר הדבר אינו נוח, גם כאשר הדבר מעורר התנגדות, וגם כאשר נעשה ניסיון להפעיל לחץ ישיר או עקיף על מקבלי ההחלטות בגופי האכיפה".
"המציאות בה אנו פועלים מורכבת מאי פעם", הוסיף איסמן, "אנו מקבלים הכרעות שמשקלן כבד, לעיתים כבד מאוד, כאשר בימים אלה הרעש הציבורי מלווה כל שלב בטיפול בתיק הרשתות החברתיות יצרו מציאות חדשה. כל חקירה הופכת מיד לשדה קרב ציבורי. כל תובע, כל חוקר, כל מתלונן וכל חשוד נשפטים מיד בכיכר העיר הדיגיטלית עוד בטרם נשמעה ולו ראיה אחת/ לא פעם אותה מערכת עובדות זוכה לשתי פרשנויות קוטביות לחלוטין. אותו אירוע. הפרת חוק שולית או פשע חמור. הפוזיציה היא זו שתקבע. כאשר הפוזיציה קודמת לעובדות, האמת נדחקת לשוליים וכל הכרעה מקצועית הופכת מיידית מושא לביקורת חריפה, לא בהכרח משום שנפלה בה טעות אלא משום שאינה משרתת עמדה מסוימת".
איסמן התייחס לחוק מח"ש, שעבר לפני כשבועיים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת וקובע כי יש להפריד את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, וטען כי החוק "מעורר חשש ממשי מפני החלשת עצמאותם של גורמי החקירה והתביעה דווקא בתיקים הרגישים ביותר".
"בהקשר של עצמאות התביעה ומערכת אכיפת החוק, אי אפשר להתעלם מהשלכותיו האפשריות של חוק מח״ש, המעורר חשש ממשי מפני החלשת העצמאות המוסדית של הגוף האמון על חקירת שוטרים", אמר איסמן, "ביקורת על רשויות האכיפה היא חיונית בכל דמוקרטיה. אולם כדי שביקורת תחזק את אמון הציבור, על מח״ש להיות עצמאית לא רק במהותה אלא גם במבנה המוסדי שלה. כאשר גוף בעל סמכויות חקירה ותביעה משמעותיות מצוי בתלות מבנית, תקציבית וניהולית בדרג פוליטי, מתעוררת שאלה משטרית יסודית: האם ניתן להבטיח כי חקירות רגישות, ובפרט חקירות הנוגעות לשחיתות שלטונית, יתנהלו ללא חשש, ללא השפעה וללא תלות".
"החוק החדש קובע כי מנהל מח״ש ייבחר על ידי ועדה בעלת אופי פוליטי מובהק. אין זו שאלה של זהות המועמד. זו שאלה של אופן המינוי. בדמוקרטיה לא די בכך שגוף יהיה עצמאי. עליו גם להיראות עצמאי בעיני הציבור. אמון הציבור אינו נשען רק על טוהר כוונותיהם של בעלי התפקידים, הוא נשען גם על המבנה המוסדי שבתוכו הם פועלים. לכן השאלה איננה אם בעלי התפקידים יפעלו בתום לב. השאלה היא האם המבנה שנקבע בחוק מחזק את עצמאותם של הגורמים האמונים על הביקורת והחקירה, או שמא הוא עלול ליצור תלות שתפגע ביכולתם לעמוד בלחצים הכרוכים בטיפול בתיקים הרגישים ביותר".
"הדיון בחוק מח״ש אינו דיון על מבנה ארגוני בלבד. הוא נוגע לשאלה רחבה יותר: כיצד מבטיחה מדינה דמוקרטית כי גם גופי הביקורת על רשויות האכיפה יוכלו לפעול ללא מורא וללא תלות. חברה דמוקרטית אינה נבחנת רק ביכולתה לחקור את בעלי הכוח. היא נבחנת גם ביכולתה להבטיח שלחוקרים תהיה העצמאות לעשות זאת. זהו איננו אינטרס של מח״ש. זהו אינטרס של הציבור כולו".
עוד אמר איסמן: "האמירות שנשמעו במהלך הליך החקיקה ולאחריו מעוררות חשש כבד מאוד כי החוק אינו נתפס רק כרפורמה מבנית במח״ש, אלא גם ביצירת מנגנונים העלולים לשמש בעתיד כאמצעי לחץ על פרקליטות ופרקליטים, חוקרות וחוקרים במסגרת מילוי תפקידם. חשש זה מתחדד כאמור נוכח מעמדו וסמכויותיו של הממונה על תיאום חקירות שוטרים, בעל תפקיד חדש, אשר מתמנה אף הוא באמצעות אותו מנגנון פוליטי ואשר יהיה מוסמך להכריע מי יהיה הגוף החוקר במקרים רגישים שבהם מעורבים באותו אירוע שוטרים וגורמים נוספים, ובהם גם פרקליטות ופרקליטים. סמכות זו איננה טכנית בלבד. זוהי סמכות בעלת משמעות רבה, שכן ההחלטה איזה גוף יחקור עשויה להשפיע על אופן ניהול החקירה, על זהות הנחקרים ועל תוצאותיה. היא נוגעת בלב מערכת האיזונים והבלמים שעליהם נשענת עצמאות מערכת אכיפת החוק".
"גם כאן אין זו שאלה של זהות האדם שימונה לתפקיד. זו שאלה של הסמכות שהחוק מעניק לו. החשש איננו מפני ביקורת. החשש הוא מפני יצירת אפקט מצנן העלול להשפיע על שיקול דעתם של גורמי אכיפה ותביעה בבואם לקבל החלטות מקצועיות בתיקים רגישים. ביקורת היא מרכיב חיוני בדמוקרטיה. הרתעה של גורמי אכיפה מפני מילוי תפקידם איננה ביקורת. ההגנה על עצמאותם של גופי האכיפה והביקורת איננה הגנה על בעלי תפקידים. היא הגנה על הציבור, על שלטון החוק, ועל היכולת להבטיח שגם בעלי כוח ייחקרו כאשר הדין והראיות מחייבים זאת. גם אל מול חששות אלה, פרקליטות המדינה תמשיך למלא את תפקידה ללא מורא וללא משוא פנים".
לסיכום אמר איסמן: "חוק מח"ש, מצטרף למהלכים נוספים, ובהם ההצעה לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, אשר במתכונתה הנוכחית מעוררת אף היא קשיים משטריים כבדי משקל. מפאת קוצר הזמן לא ארחיב בכך, אך הדברים משתלבים באותה שאלה יסודית: כיצד שומרים על עצמאותם של מוסדות האכיפה והייעוץ המשפטי במדינה דמוקרטית".