פה אחד: בג"ץ ביטל את חוק הקפאת מעצר עריקים
ברוב של תשעה שופטים הורה בג"ץ על ביטול התיקון לחוק שהקפיא מעצרים, חקירות או אכיפה נגד עריקים חרדים: "הלכה למעשה, מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה - כך שבהליך חקיקתו נפל פגם המחייב את ביטולו"
בג"ץ הורה הערב (חמישי) פה אחד - ברוב של תשעה שופטים - על ביטול התיקון לחוק שהקפיא מעצרים, חקירות או אכיפה נגד עריקים חרדים. ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות המשנה לנשיא נֹעם סולברג, לצד השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן, בעקבות חמש עתירות שהוגשו נגד התיקון.
המשנה לנשיא סולברג קבע בחוות הדעת העיקרית, בהסכמת כלל חברי ההרכב, כי התיקון חורג באופן מהותי מנושאהּ של הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, בניגוד להוראת סעיף 85 לתקנון הכנסת. "הלכה למעשה, מדובר בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, כך שבהליך חקיקתו נפל פגם המחייב את ביטולו", נאמר.
לצד זאת, שמונה מחברי ההרכב קבעו, בניגוד לדעתו החולקת של השופט דוד מינץ, כי "התיקון אינו חוקתי גם לגופו משום שהוא פוגע קשות בליבת הזכות החוקתית לשוויון באופן שאינו עומד בתנאיה של פסקת ההגבלה. לאור האמור, ניתן צו מוחלט המורה על ביטול החוק".
לפני כחודש הוציא העליון צו ארעי בעתירות שהוגשו בעניין החוק להקפאת מעצר עריקים, וקבע כי כניסתו לתוקף תוקפא לאור "הסוגיות המשפטיות המורכבות שעלו בהן והפסיקה הקודמת בנושא". בהחלטתו ציין השופט גרוסקופף כי הדיון בעתירות ייערך בהקדם האפשרי בפני הרכב מורחב שייקבע על -ידי נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, וכי "המשיביים יגישו את תגובתם תוך ארבעה ימים לפני מועד הדיון שייקבע". בתוך כך, הערב דווח במהדורה המרכזית כי ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בפגישה סגורה להצבעה - ואמר כי "ההגעה לכנסת הייתה טעות, זה עשה נזק".
גרוסקופף כתב עוד: "בשים לב לפסיקתו ארוכת השנים של בית משפט זה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, למשמעות של הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה ביחס לחלקים מסוימים בלבד מהאוכלוסייה, ולטענות כבדות המשקל שהעלו העותרים בעתירות השונות נגד תוקפו - ניתן בזאת צו המורה על הקפאת כניסת החוק לתוקף".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) אמר אז: "החלטת בג"ץ להמשיך את מעצר לומדי התורה אינה חוקית. כל שוטר או חייל העוצר ומשתף פעולה עם מעצר לומדי תורה עובר על החוק". בכיר באגודת ישראל בחר להאשים את דרעי: "שלושה חודשים שהוא מפמפם את החוק, בזמן שהוא יודע שאין לו שום סיכוי לעבור בג"ץ. בזמן הזה אין סוף הסתה נגד הציבור החרדי, העיקר שלדרעי יש קמפיין. הכול על הכתפיים שלו".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר באותה עת כי "בעקבות העתירה שלנו בית המשפט אומר לממשלה את מה שכולנו ידענו - לערוק מצה"ל בזמן מלחמה זה בניגוד לחוק. סרבנות זה בניגוד לחוק. השתמטות משירות צבאי זה בניגוד לחוק". יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן: "אם מעצרי העריקים חוזרים, אני מציע להתחיל לבדוק את קרובי המשפחה שלהם".
החוק עבר יום קודם לכן ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים בקריאה שנייה ושלישית, במסגרת הדיל עם החרדים לפני היציאה לפגרת הבחירות, ולאחר ששלשום אושרה בקריאה שנייה ושלישית הצעת "חוק יסוד: לימוד תורה". רה"מ נתניהו נכנס למליאה, באופוזיציה קראו לעברו "בושה" - והוא יצא. שר הביטחון כ"ץ הצביע בעד, ח"כ יצחק גולדקנופף לחץ את ידו. בעקבות אישור החוק, סגנית שר החוץ שרן השכל התפטרה.
ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הגישו עתירה לבג"ץ נגד החוק, בדרישה להוציא צו ביניים שיעצור באופן מיידי את יישומו. בעתירה נטען כי מדובר ב"חוק חסר תקדים, שאינו עוסק רק בדחיית שירות או בהסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, אלא מעניק בפועל חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי. עוד נטען כי החוק פוגע באופן קשה בעיקרון השוויון, בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט, דווקא בתקופה שבה מאות אלפי משרתי החובה והמילואים נושאים בנטל ביטחוני חסר תקדים".
ליברמן אמר: "חוק הקפאת מעצר העריקים הוא אחד החוקים המבישים והמופקרים ביותר שידעה מדינת ישראל מאז קום המדינה. אותו עריק, אם הוא חילוני או מהציונות הדתית - ייעצר ויישלח לכלא. אם הוא חרדי - הממשלה מעניקה לו חסינות מפני מעצר. למרות אזהרותיו החוזרות של הרמטכ״ל מפני הפגיעה בצה"ל, קואליציית ההשתמטות בחרה להפריד בין דם לדם, לפגוע במשרתים, להפקיר את ביטחון המדינה ולקרוע את החברה הישראלית מבפנים".