המחוזי לגוטליב: פרסום עובדתי על בעלה של ברסלר - לא בחסינות
בית המשפט המחוזי בלוד דחה את בקשתה של ח"כ גוטליב במסגרת תביעת לשון הרע שהגישה נגדה שקמה ברסלר, וקבע כי "כל פרסום עובדתי על בעלה של פרופ' ברסלר לא חוסה תחת חסינות". גוטליב: "חוסר נוחות ותחושה קשה שבית המשפט עובד בשירות אנשי מחאת קפלן"
בית המשפט המחוזי מרכז דחה היום (שלישי) באופן חלקי את בקשתה של ח"כ טלי גוטליב בנוגע לתביעה שהגישה נגדה פרופ' שקמה ברסלר, ממובילות המחאה נגד המהפכה המשפטית, וקבע כי "כל פרסום עובדתי על בעלה של פרופ' ברסלר לא חוסה תחת חסינות". גוטליב הגיבה ואמרה: "חוסר נוחות ותחושה קשה שבית המשפט עובד בשירות אנשי מחאת קפלן".
התביעה הוגשה על-ידי עורכי דינה של ברסלר, עידן סגר ואוהד רוזן, שבמסגרתה היא דורשת פיצוי בסך 2.6 מיליון שקלים, בעקבות טענותיה של גוטליב שלפיהן ראש המוסד לשעבר דדי ברנע נפגש עם ברסלר וכי ארה"ב יירטה שיחות בין בעלה לבין מנהיג חמאס ברצועת עזה לשעבר, יחיא סינוואר, ימים ספורים לפני 7 באוקטובר. עוד תבעה ברסלר שישה פעילי רשת ששיתפו את דבריה של גוטליב, בהם הבדרן מני אסייג וסמדר הילה שמואלי.
בא-כוחה של פרופ' שקמה ברסלר, עו"ד עידן סגר, אמר: "אנו מברכים על החלטתו של בית המשפט המחוזי, כי אין לדחות על הסף את עיקר תביעתה של פרופ' ברסלר בכל הנוגע לתיאורית הקונספירציה השקרית שהפיצה חברת הכנסת טלי גוטליב. לאף אדם אין זכות להפיץ בזדון שקרים על אחר, מבלי שיידרש לתת על כך את הדין. במובן זה, זהו יום חשוב לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק. תפקידם של חברי הכנסת לעבוד עבור הציבור, ולא על הציבור".
בכתב התביעה מפורטת שורת חשד לעבירות שח"כ גוטליב ביצעה, בהן "סיוע לאויב במלחמה, גילוי מידע חסוי בניגוד לחוק שב"כ, תעמולה תבוסנית, שימוש לרעה בכוח המשרה, הפרת אמונים ולשון הרע". עוד נכתב כי התביעה הוגשה לנוכח "אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה שהופצה בעניינם של התובעת ובן זוגה (שהינו עובד ציבור). בלב הפרסומים, עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ביום 7 באוקטובר".
בתביעה נטען כי לגוטליב "לא עומדת חסינות על הפצה שיטתית של תיאוריות קונספירציה שקריות - מעשה שאינו במילוי תפקידה כחברת כנסת". עוד נכתב: "לשון הרע שהפיצה גוטליב בעניין התובעת לא פורסמה באופן ספונטני או אגבי לעבודתה הפרלמנטרית, תוך גלישה מנאום פוליטי או מדיני שנשאה. קל להיווכח כי מדובר במסע צלב שיטתי ומתוכנן של חברת פרלמנט נגד אזרחית - שורה של פרסומים שקריים שפורסמו בזמנים שונים ובפלטפורמות שונות".
גם בעלה של ברסלר הגיש תביעה נפרדת נגד גוטליב בסכום של כ-8.3 מיליון שקלים, וקבע כי "כל פרסום עובדתי לא חוסה תחת חסינות"התביעה הוגשה בדצמבר אשתקד נגד גוטליב ועוד 20 משתמשים ברשתות החברתיות, בגין 181 פרסומים המהווים לשון הרע ופגיעה בפרטיות. עו"ד עידן סגר, המייצג את התובע, אמר: "הנתבעים, ביניהם כאלו המפרסמים תחת שמות בדויים, הפיצו נגד התובע עלילת דם בלתי נתפסת בחומרתה בכוונה לפגוע בו".
בא-כוחה של פרופ' ברסלר, עו"ד עידן סגר: "אנו מברכים על החלטתו של בית המשפט המחוזי, כי אין לדחות על הסף את עיקר תביעתה של פרופ' ברסלר בכל הנוגע לתיאורית הקונספירציה השקרית שהפיצה חברת הכנסת טלי גוטליב. לאף אדם אין זכות להפיץ בזדון שקרים על אחר, מבלי שיידרש לתת על כך את הדין. במובן זה, זהו יום חשוב לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק. תפקידם של חברי הכנסת לעבוד עבור הציבור, ולא על הציבור".
אתמול הצביעה ועדת הכנסת בעד החסינות לגוטליב, שבנוסף לתביעה האזרחית צפויה לעמוד בפני כתב אישום בפרשת חשיפת בעלה של ברסלר כאיש שב"כ. ההכרעה תעבור כעת למליאה. בתוך כך, בשבוע שעבר פורסם לראשונה בחדשות 13 כי שלושה חברי כנסת שנחשפו לחוות הדעת הסודית של שב"כ אמרו כי המסמך קובע באופן חד-משמעי כי ח"כ טלי גוטליב סיכנה סוכן של השירות, את ילדיו ואת בני משפחתו.
לפי אותם חברי כנסת, עיקר חוות הדעת החסויה מפרטת דוגמאות אמיתיות לשמות של עובדי שב"כ ששמם נחשף בעבר וחייהם סוכנו באופן משמעותי. עוד מודגש במסמך המודיעיני כי ציוץ או פרסום מצד גורם ישראלי רשמי, כדוגמת חבר כנסת, נלקח ברצינות רבה על ידי האויב ומייצר סיכון ביטחוני ממשי בשטח.
בדיון שנערך הוועדת הכנסת בשבוע שעבר סביב בקשת גוטליב לחסינות אמרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לחברי הוועדה כי חקירת גוטליב נפתחה לאחר פניית שב"כ, וכן כי הארגון הזהיר מסיכון לפגיעה בעובד ובמשפחתו בידי ארגוני טרור.
"חשיפת זהותו של איש שב"כ מהווה איום על ביטחונו האישי שלו ושל בני משפחתו", אמרה בהרב-מיארה, "גוטליב אמרה אתמול בדיון שהיא ביצעה עבירה פלילית בכוונת מכוון. כתב האישום עוסק בחשיפת זהות של איש שב"כ בזמן מלחמה. הפרסום פעם אחרי פעם נעשה באופן מכוון ובצורה חוזרת. זו לא חשיפה אקראית, אלא חשיפה מכוונת".