שופטי נתניהו חזרו בהם: יהיה ניתן לבצע חקירה נגדית למנדלבליט

אחרי שהיועמ"שית התירה לפרקליטות לעתור נגד השופטים בתיקי האלפים, הסנגורים חזרו בהם מהבקשה היועמ"ש לשעבר לא ייחקר נגדית, והשופטים החליטו לחזור בהם החלטתם - וקבעו כי ניתן יהיה לחקור נגדית את מנדלבליט ועדים נוספים

Whatsapp Image 2026 11 03 At 1
היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט בבית המשפט | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

לאחר שהסנגורים חזרו בהם מבקשתם שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, לא ייחקר נגדית, השופטים בתיקי האלפים בהם מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו חזרו בהם מהחלטתם וקיבלו את העתירה לפיה יהיה ניתן לחקור את מנדלבליט.

לפני קבלת ההחלטה, עו"ד עמית חדד המייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים, הודיע כי מעתה הוא "מוכן שעדי ההגנה ייחקרו כולם בחקירה נגדית".

עו"ד עמית חדד
עו"ד עמית חדד | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
רה"מ בנימין נתניהו
רה"מ בנימין נתניהו בהצהרה לפני בחירת יו"ר הכנסת | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כפי שנחשף בחדשות 13, הפרקליטות עתרה נגד השופטים במשפט נתניהו בנושא ההחלטה שלא לחקור נגדית את מנדלבליט, אולם העתירה לא הייתה רק כלפי מנדלבליט, אלא כלפי החלטות שונות של הרכב השופטים שמנעו מהפרקליטות לחקור חוקרים שהובאו כעדי הגנה בחקירה נגדית.

בעתירה, שהוגשה נגד השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, עודד שחם ומשה בר-עם, התבקש בג"ץ להוציא צו על תנאי במסגרתו יתבקשו השופטים לנמק מדוע התביעה אינה רשאית לחקור את מנדלבליט. בנוסף, שופטי בג"ץ התבקשו להעניק צו ביניים שיפסיק לאלתר את חקירתם של עדי ההגנה על ידי התביעה, הן במתכונת של חקירה ראשית והן במתכונת של חקירה חוזרת, עד להכרעה בעתירה.

רבקה פרידמן-פלדמן
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עוד נכתב בעתירה: "המדינה רשאית לחקור את פרופ' מנדלבליט בחקירה נגדית, בה יתאפשר לה להציג לו מסמכים ולרענן את זכרונו באשר לעובדות שאינו זוכר בחלוף שנים ארוכות, ואין בטענה כי הוא "מזוהה עם התביעה", כדי לבסס סמכות להגביל את חקירתו על-ידי התביעה לחקירה חוזרת, בניגוד להוראתו הברורה של המחוקק ולתכלית החקירה הנגדית".

העתירה מהווה צעד חריג, זאת מכיוון שהחלטת השופטים שלא לאפשר חקירה נגדית מהווה "החלטת ביניים" בדיון - עליה לא ניתן לערער לאורך ההליך, אלא רק במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי. עם זאת, לטענת הפרקליטות מדובר במקרה חריג "שבו נדרשת התערבותו הדחופה של בית המשפט עוד במהלך ההליך, לצורך מניעת נזק חמור ובלתי הפיך להליך הפלילי וכפועל היוצא מכך לאינטרס הציבורי, ולשם גילוי האמת ומניעת השלכות רוחב שליליות שייגרמו להליכים נוספים עקב ההחלטה".