פרשת ההדלפה בלשכת רה"מ: הוארך מעצרו של החשוד המרכזי

בעקבות בקשת שב"כ והמשטרה, מעצרו של החשוד המרכזי בפרשה החמורה הוארך עד ליום שלישי. שעות לפני הדיון בביהמ"ש, מלשכת רה"מ נמסר כי נתניהו ביקש מהיועמ"שית להצטרף לעתירה להסרת צו איסור הפרסום. פרקליטו של אחד החשודים הודיע במהלך הדיון: "הוא שוחרר ממעצר". פרקליט של חשוד אחר תמך בהסרת צו איסור הפרסום. עינב צנגאוקר באולם: "חשיפת הפרשה תעזור להציל חטופים"

זמן צפייה: 08:32

בית משפט השלום בראשון לציון דן היום (ראשון) בעתירה להסרת צו איסור הפרסום על פרטי פרשת ההדלפה שמטלטלת את לשכת ראש הממשלה. בית המשפט החליט להאריך את מעצרו של החשוד המרכזי עד ליום שלישי, לאחר שהמשטרה ושירות הביטחון הכללי ביקשו להאריך את מעצרם של שלושה מהחשודים. במקביל, פרקליטו של אחד החשודים בפרשה טען: "הלקוח שלי שוחרר ממעצר".

בהמשך הוסיף הפרקליט: "אני מבקש לא להתיר את פרטי הלקוח שלי, ראשית מדובר באדם צעיר, בקהילה קטנה, אב צעיר לילדים קטנים. אין בפרסום שמו בשלב הזה שום דבר שיכול לסייע לעותרים לקבל יותר מידע קונקרטי על הפרטים שהם רוצים לקבל.

עו"ד מיכה פטמן, פרקליטו של חשוד אחר, תמך בהסרת צו איסור הפרסום: "אני מניח שמרשי לא היה מתנגד לפרסום שמו. הוא חושב שהוא לא עשה משהו שלא כדין, הוא מסר ידיעות שהוא האמין שהיה חשוב שראש הממשלה יקבל אותם, והעביר אותם כמו שהם באמצעות החשוד המרכזי ללשכת ראש הממשלה - במטרה שכל מי שמקבל החלטה לגבי החטופים יגיעו להחלטות הנכונות ביותר. למשפחה של אשתו אין התנגדות ששמו יתפרסם, כי בלאו הכי ברשתות החברתיות הכל יצא".

איתן להמן, המייצג חשוד נוסף, אמר: "פרסום זהותו של החשוד תפגע בביטחון המדינה. הוא נמצא באחד ממנגנוני הביטחון של המדינה".

בית משפט השלום בראשון לציון
בית משפט השלום בראשון לציון | צילום: חדשות 13

במסגרת הדיון בעתירה, אותה הגישו גם קרובי חטופים לצד כלי תקשורת, נשאה דברים עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר. "אדוני השופט, מתן הבן שלי נחטף ב-7 באוקטובר ונמצא בשבי חמאס. יותר מחצי שנה אני מתריעה כי עסקאות חטופים מטורפדות שוב ושוב על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו", אמרה צנגאוקר בפנייה לשופט, "בשבוע שעבר החלו להתפרסם חלקיקי מידע על הפרשה. מה שעומד מאחוריה זה הצדקת טרפודי העסקה תוך עידוד קידום האינטרס של נתניהו. המטרה השנייה היא לייצר דה-לגיטימציה למשפחות החטופים, תוך כדי שמציירים אותנו כאויבי העם".

שעות לפני הדיון, מלשכת רה"מ נמסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בבקשה להצטרף לעתירה "בפרשה שמכונה בתקשורת 'פרשייה ביטחונית חמורה' כביכול". הדיון היום יתקיים לבקשת חדשות 13.

עינב צנגאוקר
עינב צנגאוקר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

ביום שישי התיר בית המשפט לפרסום כי מספר חשודים נעצרו במסגרת הפרשה הביטחונית. במהלך השבוע האחרון החל השלב הגלוי בחקירה הפרשה, בה לוקחים חלק שב"כ, משטרת ישראל וצה"ל. במרכז החקירה, שנמצאת בעיצומה, נבדק חשד לסיכון מידע רגיש ומקורות מידע, וכן חשד לפגיעה בהשגת יעדי המלחמה ברצועת עזה.

בעקבות פרסום הפרטים החדשים, לשכת ראש הממשלה הוציאה הודעה בנוגע לפרשה החמורה: "בניגוד לפרסומים השקריים ולמראית העין שמנסים לצייר בתקשורת, איש מלשכת ראש הממשלה לא נחקר ולא נעצר". אלא שבניגוד להודעה, אחד העצורים הוא מקורב לנתניהו, שליווה אותו מקרוב לאורך חודשי המלחמה.

נתניהו, גלנט והרמטכ"ל הלוי בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1
נתניהו, גלנט והרמטכ"ל הלוי בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1, אתמול | צילום: רויטרס

גורמים ביטחוניים מגדירים את הפרשה "אירוע ביטחוני חמור מאוד", שלפיהם "פגע בפועל במאמצי המלחמה של מדינת ישראל". לדברי הגורמים, בליבת הפרשה ניצבת בעיה של "גישה מופקרת" לסודות המודיעיניים של מדינת ישראל".

ביום חמישי נתניהו קרא לראשונה להסרתו של צו איסור הפרסום שהוטל על הפרשה. מוקדם יותר באותו היום, לשכתו פרסמה הודעה בנושא, בה נכתב: "לא בכדי דרש ראש הממשלה נתניהו הסרה מידית של צו איסור הפרסום לחקירה, שאיפולה המתמשך נועד להשחיר את לשכתו".

עוד נמסר: "בעוד שמלשכת ראש הממשלה לא הייתה כל הדלפה, דווקא כן היו עשרות הדלפות שפורסמו בכלי תקשורת בארץ ובחו"ל שחשפו פרטים אודות המו״מ להשבת החטופים, מישיבות סודיות בקבינט ומפורומים רגישים אחרים - וזאת מבלי שאיש נחקר".

ראש האופוזיציה יאיר לפיד
ראש האופוזיציה יאיר לפיד | צילום: לשכת עורכי הדין

באופוזיציה כבר הפנו אצבע מאשימה לעברו של נתניהו, והזהירו כי הוא מנסה לחמוק מאחריות. בהתייחסות לפרשה, ראש האופוזיציה יאיר לפיד מסר: "ראש הממשלה מנסה כבר עכשיו כהרגלו להרחיק את עצמו מהפרשה ולהטיל אחריות על אחרים, אבל העובדות הפוכות - הוא אחראי באופן אישי על כל נייר, מילה, או מידע היוצא מלשכתו.

"יש לנו אויבים קשים מבחוץ", המשיך לפיד, "אבל הסכנה מתוך הבית ובמוקד קבלת ההחלטות הרגיש ביותר מטלטלת את יסודות האמון של אזרחי ישראל בניהול המלחמה, ובטיפול בסוגיות הבטחון הרגישות והנפיצות ביותר".