ההאשמות ברצח, ההתעללות - והאונס: א"ק כפי שלא נשמעה מעולם

בריאיון מיוחד לחדשות 13 ששודר הערב (ראשון) במהדורה המרכזית, מספרת אולה קרבצ'נקו, שהתיק נגדה בפרשת רצח תאיר ראדה נסגר מחוסר אשמה, כי עוברים עליה "ימים סבוכים ולילות קשים". בכפר קטן ליד אודסה שבאוקראינה היא סועדת את סבתה בת ה-87, אשר לה היא לא סיפרה על המתרחש, כשלדבריה "היא פחות או יותר מבינה".

כשברקע המלחמה בין אוקראינה לרוסיה, מה שמטריד את אולה זה בעיקר הסערה המחודשת סביב פרשת הרצח, וקשירת שמה מחדש לנושא. "גם ישראל נמצאת כל הזמן תחת מלחמות", היא אומרת על המצב במדינה בה היא חיה בחודשים האחרונים, "היה באודסה לפני כמה ימים הדף כשפיצצו את הנמל, וכשנופלות מדי פעם רקטות - שומעים".

למרות שחשבה שרוב הפרשה מאחוריה, הגיע לאחרונה ממצא חדש של ההגנה במשפט זדורוב - שערה שעשויה להתאים לבן זוגה לשעבר של א"ק, ומחזקת כביכול את הטענה שיש התאמה גנטית בין השערה שנמצאה בזירת האירוע, לבין אדיר חבני, שטען כי א"ק התוודתה בפניו שרצחה את ראדה כשהיא לבשה את בגדיו.

לדברי אולה, "אני יכולה להגיד שמההיכרות שלי איתו הוא חושב שאנשים טפשים, הבן אדם הזה מצפצף על העולם. אני לא יודעת איך אנשים קונים את זה. זה מגוחך, הוא כאילו גיבור עולם".

בעבר הפרקליטות והמשטרה בדקו את טענותיו של חבני, וקבעו חד משמעית שמדובר בעלילה שתפר כדי לנקום בא"ק על כך שעזבה אותו. לפני כשנה וחצי נחשפו בסרט "צל כבד" ובחדשות 13 אצל אילה חסון, מסרוני האיומים הרבים ונורות האזהרה שקדמו לסיפוריו של חבני, ובהם בין היתר כתב: "תהני מהימים האחרונים שלך כאדם חופשי".

בהמשך ייחשפו הסתירות הרבות בעדויותיו, כשדבר אחד יחסית עקבי - מעשי האונס וההתעללות שאולה כבר סיפרה שחוותה מחבני לפני 10 שנים במשטרה, אך כלום לא קרה. עכשיו, לראשונה, היא מתארת מול המצלמות את מקצת חייה במחיצתו, במשך כ-9 וחצי שנים.

"גרנו בפלורנטין, בתל אביב", היא מספרת, "ושתיתי עם חבורה של אנשים שאני לא מכירה - רציתי להיות מגניבה, שתיתי ובאיזשהו שלב התעלפתי. אחד מהם החזיר אותי הביתה ואנס אותי". לדבריה, חבני הגיע לדירה כשהאנס כבר לא היה שם, ומצא את אולה שרועה על המיטה.

לדבריה, "הוא הוריד אותי מהמיטה מהרגליים והתחיל לבעוט בי, בבטן, בפנים. אני הסתתרתי והוא בעט בי עם הנעליים, הוא תפס לי את השיער וגרר אותי בכל הדירה. הוא היה בטירוף, זרק אותי לתוך המקלחת והיא נשברה מהגוף שלי. אני זוכרת שאני שוכבת במקלחת והוא עומד מעליי ופשוט בועט. אח"כ הוא עשה דבר שגם פוגע בי מינית, והמשיך להתעלל בי שם ולבעוט, ולעשות דברים שאני לא מסוגלת לדבר עליהם".

מאותו היום חבני עשה הכל כדי להפגין שליטה מוחלטת באולה. "הוא פסיכופת, הוא אלים. לא רחוק מהיום הזה הוא אנס אותי תוך כדי קללות, ואמר שאני שייכת לו. היה איזה יום שיצאתי עם בת דודה שלו לפאב לא רחוק מהבית, אני מרימה את הטלפון ורואה איזה 80 הודעות ממנו. יצאתי מהפאב והרמתי את הטלפון, והוא שאל איפה אני. אני מגיעה ומוציאה את המפתח, והוא לוקח את הפנים שלי ודופק את הראש בקיר".

חבני טען בחקירתו שתקף אותה פיזית "רק" 15 פעמים, הרבה פחות ממספר המקרים שאולה מתארת, ולדבריו 80-70% מהמקרים השאירו לה חבלות. מחלת הנפש שממנה אולה סובלת גרמה לה לכמה ניסיונות התאבדות, ולפחות באחד מהם, לדבריה, חבני ניסה לסייע לה. "באותה תקופה של פלורנטין ניסיתי להתאבד. סגרתי את עצמי במקלחת, התחלתי לחתוך ולבכות נורא קשה. באיזשהו שלב הוא דחף לי סכינים חדשות מתחת לדלת ואמר לי לחתוך עמוק יותר, למות, שהוא לא רוצה אותי שם".

יחסי השליטה הסדיסטיים של חבני ואולה המשיכו כשהם עברו לקצרין, שם לדבריה הוא אנס אותה פעם נוספת, מה שבריאיונות חבני מתאר כ"משחק מיני שהסתבך". היא מספרת כי "זה לא היה משחק מין, בחיים לא היה דבר כזה אצלנו. אני צורחת, בועטת ומתחננת, אני צווחת, כי הוא עשה בי מעשה סדום, והחזיק אותי בכוח כשאני לא יכולה לזוז, ואני מנסה להשתחרר ממנו. אני יודעת מה הלך שם כי אני עדיין חווה את זה, ושומעת את עצמי בראש צורחת - והוא מודה בזה".

ככל שחולף הזמן מצבה של אולה מדרדר, והאלימות של חבני גוברת. באחד האירועים האלימים, כשהוא מנסה להשתיק אותה, הוא מגיע לאלימות קיצונית. "הייתי בהיסטריה נוראית, צרחתי מתוך פניקה פנימית, והוא התעורר ואמר לי לשתוק. הוא ניסה לחנוק אותי ואני המשכתי לצרוח. אני זוכרת שהרגשתי עקצוצים, והוא עזב כי ראה שזה לא עוזר, ואז הוא הביא אגרוף - הראשון פגע בקיר, וזה רק עצבן אותו עוד יותר - הוא הביא לי אגרוף שני, כל כך חזק עד שנפלתי על הרצפה, ואז שתקתי. אחרי כמה זמן כאב לו, אז הוא אמר לי שניסע למר"מ. שמתי על עצמי כובע רחב, לא יכולתי לסגור את השיניים שלי. חבשו לו את היד, הרופא שם לב שמשהו לא בסדר. הייתי מפוחדת".

את כל הסיפורים הללו תיארה אולה למשטרה לפני כ-10 שנים, ועד היום לא הוגש כתב אישום נגד חבני. "אני זאת שמשלמת. אני הקורבן של אוזלת היד הזאת. הקריבו אותי על מזבח הפחדנות. אם לא עוצרים אותו עכשיו, אחרי שהוא אמר שאנס, ועדיין יש בעיות משפטיות - אז משהו פה לא עובד לטובת הקורבן, אלא לטובת הפוגע".

בקצרין, בשנת 2012, אחרי התעללות ממושכת, אולה סוף-סוף מנסה לעזוב את חבני, ואז מתחילים האיומים. "זה התחיל להיות מחורפן, זה התחיל להקצין למצב שהוא צורח לי בטלפון ביחד עם זה שאגיד שרצחתי את תאיר ראדה. הוא אמר לי - את משוגעת, ברגע שהם יעלו על טחב (דמות מדומיינת של זאבה) ויידעו מי את - הם לא יאמינו לך. ניסיתי להסתיר את טחב".

אולה לא מתרגשת מהאזעקות ברקע. "יש כל הזמן אזעקות פה", היא אומרת, "אני לא יכולה לחיות בתוך המקלט הזה". אולה עסוקה במלחמה שלה, שכמו המלחמה באוקראינה היא עדיין רחוקה מאוד מלהסתיים, והמלחמה שלה תסתיים רק כאשר חבני יועמד לדין.

לחצו כאן לצפייה בחלק השני של הכתבה