חיים כץ פנה ליו"ר הכנסת בבקשה לחסינות מהותית מהעמדה לדין
שר העבודה והרווחה לשעבר, שנאלץ להתפטר לאחר שהיועמ"ש הודיע על הגשת כתב אישום נגדו בפרשת המניות, פנה ליולי אדלשטיין בבקשה שמשמעותה היא שיהיה חסין גם לאחר שיסיים את תפקידו כח"כ
שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ, שנאלץ להתפטר מהממשלה לאחר שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט הודיע על הגשת כתב אישום נגדו בפרשת המניות, פנה היום (רביעי) ליושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין בבקשה לחסינות מהותית מפני העמדה לדין, שמשמעותה חסינות לתמיד מפני העמדה לדין - גם לאחר שיסיים את תפקידו כחבר כנסת. הדיון בבקשת החסינות יתקיים רק בכנסת הבאה, אך כץ לא ויתר על ההזדמנות שהייתה לו - לבקש את החסינות בתוך 30 ימים.
במסמך בקשת החסינות של כץ שהגיע לידי חדשות 13, כתב השר לשעבר כי "בכל פעולותיי כח"כ וכשר פעלתי באופן ענייני ונטול פניות לטובת הציבור בלבד. כך גם בעניין תיקון 44, לא מדובר בחוק פרסונלי. הליכי החקיקה התנהלו באופן תקין ומקצועי במטרה להעביר חוק צודק, נכון וראוי לאור האירועים באותה תקופה".
לכתבות נוספות בנושא:
אחרי החלטת היועמ״ש להעמידו לדין: השר חיים כץ התפטר מהממשלה
היועמ"ש: השר חיים כץ יואשם במרמה והפרת אמונים בפרשת המניות
היועץ המשפטי יודיע: כתב אישום נגד השר חיים כץ בפרשת המניות
כאמור, כץ הודיע לפני כחודש על התפטרותו מהממשלה, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הודיע כי יגיש נגדו כתב אישום בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. "הניסיון להטיל דופי בניקיון כפיי ו'להלביש' מניעים שאינם טהורים על פעילות שבלב מילוי תפקידי כחבר הכנסת, שבוצעה בתום לב מלא ובאמונה, כשליח ציבור - הוא חסר יסוד ונועד לכישלון", מסר כץ.
"מדובר בהאשמה על חוק שנחקק בתקופת ה'תספורות' שהייתה קשה לציבור, ונועד לתקן עוול ולהגן על האינטרסים של משקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות", טען השר לשעבר. "בכל פעולותיי במסגרת מילוי תפקידי כשר וכחבר כנסת, פעלתי באופן ענייני ונטול פניות לטובת הציבור - בכלל זה העובדים, הגמלאים ואלו שידם אינה משגת. השליחות הציבורית היא משימת חיי, ולכן אמשיך לפעול למען האזרחים בכל דרך אפשרית".
כץ החליט על הצעד מאחר שהוא לא רוצה לחכות עד שהפסיקה תחייב אותו אחרי שכתב האישום יוגש, ולשמור את כוחו לנושא החסינות. שר הרווחה יבקש תוך 30 יום חסינות מהותית, מאחר ולדבריו הוא פעל במסגרת מילוי תפקידו. לאחר שהכנסת תתכנס, מנדלבליט יפנה מיד ליועץ המשפטי של הכנס במטרה לגרום לכך שוועדת הכנסת תתכנס כמה שיותר מהר לדיון בנושא החסינות.
מכתב האישום עולה כי במקביל לכהונתו כחבר כנסת, שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ומתוקף תפקידיו אלו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים. במקביל, פעל כץ רבות בשוק ההון ותיק ההשקעות שלו גדל במיליוני שקלים בתקופה הרלוונטית. בן-ארי הוא איש שוק הון מנוסה, שהחל משנת 1999 שימש יועץ כלכלי של אקויטל, חברת החזקות ציבורית השולטת בחברות שונות ובהן "איירפורט סיטי", "נצבא", "ישראמקו" ו"יואל".
לפי כתב האישום, עם השנים התפתחה בין השר כץ לבן ארי מערכת יחסים שהפכה לקשר חברי קרוב, כשבמקביל אחזו השניים באינטרסים כלכליים הדדיים: במסגרת זו השר כץ עמד על הפוטנציאל הרב הגלום במיומנותו הגבוהה של בן-ארי בהפקת רווחים כתוצאה מהמסחר בשוק ההון, ועל הפוטנציאל הכלכלי הגלום בכך עבורו.
על פי האישום הראשון, בשנת 2010, ביוזמתו של בן-ארי, הניח השר כץ על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית, בידיעה כי בן-ארי מחזיק באינטרסים כלכליים מובהקים בנוגע לקידום הצעת החוק. במקביל לקידומה, על פי האישום, המשיכה להתפתח מערכת היחסים החברית ההדוקה בין השניים, ובמסגרתה איפשר בן-ארי לשר כץ לבוא באופן תדיר למשרדי אקוויטל, לצפות בו סוחר בני"ע ולהעתיק את הפעילות לחשבונו, תוך שהוא נותן לשר כץ טיפים בנוגע למסחר.
נוסף לכך, על פי האישומים, השר כץ ובן-ארי תיאמו ביניהם הזרמת עשרות הוראות מסחר בנירות ערך של קנייה ומכירה, וכתוצאה מהתיאום נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים רבים ובמגוון ניירות ערך, באופן שהניב לשר כץ תועלת כלכלית. בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו השר כץ ובן-ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני המשקיעים מצג כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים.
גם לאחר העברת הצעת החוק הוסיף הקשר החברי והכלכלי בין השר כץ לבן ארי להתקיים, ובן-ארי המשיך להעניק לשר כץ טובות הנאה כלכליות שונות, כדוגמת המלצה על רכישת ניירות ערך בשעה שהוא מחזיק בידו מידע פנים.