היועמ"שית: יש להקפיא את הצעדים לסגירת גל"צ עד להכרעת בג"ץ

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה הערב (ראשון) בתגובה לבקשה לצו ביניים בעניין סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל כי יש להקפיא את הצעדים לסגירת התחנה - עד להכרעת בבג"ץ בעתירות שהוגשו. "החלטת הסגירה רצופת פגמים והדיון בעניין יתקיים בעוד זמן קצר", מסרה בהרב-מיארה, "הנזק שייגרם מנקיטת פעולות לסגירת התחנה הוא משמעותי ובלתי הפיך".

"פגמים אלה כרוכים בפגיעה בזכויות יסוד, בעקרונות חוקתיים ובאינטרסים ציבוריים מן המעלה הראשונה, ובהם חופש הביטוי וחופש העיתונות", כתבה היועמ"שית בתגובתה, "לא למותר להזכיר כי סגירת גלי צה"ל משתלבת במסכת אחת אחודה של שורת צעדים שננקטו ושננקטים בתחום התקשורת ביוזמת הממשלה או במעורבותה, אשר בהצטברותם מביאים לפגיעה ולהחלשה משמעותית ורחבת היקף של השידור הציבורי ושל עצמאותם העיתונאית של גופי החדשות הפועלים בשוק התקשורת".

ועד עובדי גלי צה"ל מסר מוקדם יותר בהמשך לתגובת המדינה לבקשה לצו ביניים: "בעקבות טענותיו עזות המצח של בא כוחו של שר הבטחון היום לבג"ץ, כי ועד עובדי התחנה העביר תצהיר כוזב לשופטים, העבירו כעת באי כוחו של הועד לבית המשפט ראיה, הסותרת את טענת המשרד על כך שלא ניתנה הוראה להפסיק בסוף דצמבר את עבודת יועצי התחנה.

"מדובר בהודעה שהזינה שרון אליהו, ראש המערכה לרכש שירותי היחידה במערכת מינהל הרכש של משרד הביטחון, כבר בצהרי היום בו קבע נשיא ביהמ"ש העליון כי לא יינתן צו ביניים, האומרת כי "לפי החלטת שר הביטחון לסגור את התחנה, התקבלה הוראה לעצור את ההזמנות של גל"צ עד החלטת בג"ץ", הודעה שלוותה בשיחת טלפון מאליהו אל אחראית הרכש בגל"צ המוודאה את קבלת ההנחיה, שיחת טלפון אותה מכחיש המשרד כעת".

"ועד עובדי גל"צ נדהם מההאשמות חסרות השחר שהופנו אליו במסמך רשמי אל בית המשפט, ומאמין שמעשה זו מוכיח את ההכרחיות במתן צו ביניים עד לדיון בבג"ץ, על מנת שצעדים נוספים כאלה לא ייעשו. מדובר בתגובה שהטילה דופי בעמדתם של מצהירים עובדי ציבור בידי גורמים פוליטיים החבים את נאמנותם לשר הבטחון".

כזכור, אחרי החלטת הממשלה על סגירת התחנה קיבלו עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים הודעה כי העסקתם תוקפא כבר ב-1 בינואר 2026, בהנחיית משרד הביטחון. בוועד העובדים הגישו בקשה דחופה למתן צו ביניים, ואמרו: "לוח השידורים של התחנה יחווה פגיעה דרמטית. זהו פירוק בפועל של התחנה".

במשרד הביטחון הכחישו, ואמרו כי לא הוציאו הנחיה כלשהי על סיום העסקת יועצים בגלי צה"ל: "כבכל שנה, בימים אלה מאריך משרד הביטחון את הזמנות היועצים שמסתיימות בסוף דצמבר 2025. התהליך בעיצומו. החוזים יוארכו עד 28 בפברואר 2026 - מועד סגירת התחנה".

עם זאת, אחרי הכחשת משרד הביטחון, מתברר שבפועל העביר המשרד אמש לתחנה מסמך עם רשימת המגישים המוגדרים יועצים, משתי התחנות, לצד דרישה להודיע להם על הקפאת העסקה בתחילת ינואר. המסמך, לצד התצהיר שהגישו לבג"ץ הערב בוועד עובדי התחנה, יוכלו לסייע בהוכחת הניסיון לקבוע עובדות בשטח, דבר שעשוי להביא להחלטה מוקדמת יותר של בג"ץ נגד הסגירה המהירה של התחנה הצבאית.

הממשלה אישרה את סגירת גלי צה"ל על-אף חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שטענה כי קידומה מנוגד לדין. שר הביטחון כ"ץ, שהנחה את צה"ל בהמשך להחלטה להפסיק באופן מיידי את המיונים לתחנה ולהתחיל בשיבוץ החיילים המשרתים בה ביחידות אחרות, אמר בישיבת הממשלה כי "מבלי לפגוע בתרומתה ההיסטורית והתרבותית של גלי צה״ל לאורך השנים, אני משוכנע כי הקושי המהותי שבהפעלת תחנת רדיו אזרחית בידי הצבא גובר כיום על התועלת שבהמשך קיומה".

בחדשות 13 נחשפו ההקלטות מהדיון בממשלה, במהלכה תקפו השרים את תחנת הרדיו הצבאית. השר דוד אמסלם טען כי "זו תחנה שמכפישה את חיילי צה"ל", והשרה מירי רגב הוסיפה כי "זה שחיילים ריאיינו פוליטיקאים גרם להרבה מאוד בעיות בצבא".  השר עמיחי שיקלי אמר כי "גל"צ זה המסלול בצבא שבו יש פרוטקציות בצורה הכי חמורה שיש", בעוד שהשרה עידית סילמן הטיחה בגיל לימון, המשנה ליועמ"שית: "בממשלה הקודמת עשיתם מהכול מותר. איפה אתם חיים?".

בהמשך להחלטה, השר כ"ץ פנה לרמטכ"ל אייל זמיר על מנת להתחיל ביישום מיידי של הצעדים להפסקת פעילות התחנה, והנחה "להפסיק באופן מיידי את כלל המיונים לגלי צה"ל ולהתחיל בשיבוץ החיילים המשרתים ביחידה בסדיר ובמילואים ביחידות צה"ל השונות".

עוד נמסר מלשכת השר: "בנוסף, הנחה שר הביטחון על התחלת היערכות מיידית להפסקת שירותם של חיילי צה"ל המשרתים ביחידה, ולביצוע מהלך הדרגתי לשיבוצם ביחידות צה"ל השונות, תוך מתן עדיפות לשיבוץ בתפקידי לוחמה ובתפקידי תומכי לחימה. במקביל לכך, הנחה שר הביטחון את מנכ"ל משרדו, אלוף (מיל') אמיר ברעם, לסייע בידיהם של אזרחים עובדי צה"ל המועסקים בתחנה, ולסיים את העסקתם בהסדרים ראויים ככל הניתן ובהתאם לדין. שר הביטחון הנחה גם על סיום כלל ההתקשרויות של התחנה, לרבות התקשרויות עם יועצים המשמשים כעיתונאים וכן סיום ההתקשרות עם מבנה התחנה, כחלק מהיערכות כוללת להפסקת פעילותה".

כ"ץ הודיע כי החליט למנות את מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, לראש צוות היישום לסגירת תחנת גלי צה"ל, ומלשכתו נמסר כי "צוות היישום יעסוק בכלל ההיבטים הנוגעים לסיום פעילותה של התחנה וכן לבחינת אופן המשך פעילותה של תחנת גלגלצ, תוך שמירת צביונה ואופייה".

בתוך כך, ועד העובדים של גלי צה"ל פנה במכתב לשר הביטחון בהתראה בטרם עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל את ההחלטה "שהתקבלה ללא סמכות, משיקולים זרים, ותוך פגמים חמורים בהליך שקדם לקבלתה". בפנייה, שהגישו עורכי הדין בעז בן צור, כרמל בן צור וגיא רוה, המייצגים את ועד העובדים, נטען כי החלטת הממשלה היא החלטה בלתי חוקית, שנפלו בה פגמים מהותיים בהליך קבלתה, שהיא התקבלה בחוסר סמכות, מתוך שיקולים זרים ובהיעדר תשתית עובדתית מספקת - עד כדי פגיעה חמורה בזכויות יסוד ובאינטרס הציבורי של שידור ציבורי וחופש העיתונות: "אם החלטת הממשלה לא תבוטל, תוגש בימים הקרובים עתירה לבג"ץ".

יו"ר ועד עובדי גלי צה"ל, אפי בן-אברהם, מסר: "לא נקבל את החלטת הממשלה, שכל הליך קבלתה אינו תקין מן היסוד. ברור כי מדובר בהחלטה פוליטית, שמתקבלת בשנת בחירות על בסיס ועדה מוזמנת מראש. נילחם בבג"ץ ולא ניתן לסגור את גלי צה"ל".

התנועה לאיכות השלטון ואנשי גלי צה"ל לשעבר עתרו לבג"ץ נגד ההחלטה, בטענה כי היא התקבלה בחריגה מסמכות, על יסוד שיקולים זרים ובהיסמך על תשתית עובדתית לקויה, ובאופן המוביל לפגיעה קשה בחופש הביטוי והעיתונות ובאינטרס הציבור. גם ארגון העיתונאים צפוי לעתור בהמשך השבוע נגד ההחלטה, ומטעם הארגון נמסר כי ההחלטה מהווה "פגיעה קשה ואסורה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות", וכי "זו החלטה בלתי סבירה ובלתי מידתית הפוגעת באושיות הדמוקרטיה ושלטון החוק ובכלל, אין לממשלה כל סמכות לנקוט בצעדים כלשהם בנוגע לשידורי התחנה - הנושא מצוי באחריות הבלעדית של הכנסת משום ששידורי החדשות בגלצ הם חלק בלתי נפרד מהשידור הציבורי כפי שנקבע בחוק תאגיד השידור ובפסיקת בית המשפט העליון".

עו"ד אורי הס, מנהל האגף הכלכלי בתנועה לאיכות השלטון, מסר: "סגירת תחנת גלי צה״ל תגרום לפגיעה ממשית ובלתי מידתית בחופש הביטוי ובעיתונות החופשית, ותסב נזק משמעותי לשוק התקשורת בישראל. החלטה שכזאת מחייבת את אישור הכנסת, ואינה יכולה להתקבל על דעת הממשלה בלבד. מעבר לכך, ניסיונותיה של הממשלה לקעקע את כל היסודות הדמוקרטים של המדינה, ובכללם גם התקשורת החופשית חייבים להעצר באופן מיידי. נעמוד כחומה בצורה מול ניסיונות הפגיעה בדמוקרטיה, ונשמור על המדינה מפני הישנות טעויות העבר".