בהרכב מורחב: בג"ץ הפך את ההחלטה על מינוי נציב שירות המדינה
פסק הדין, שהופך החלטת בג"ץ הקודמת, קובע כי חוק המינויים אינו מחייב מכרז או ועדת איתור לבחירת הנציב. השופט מינץ: "הממשלה רשאית לשקול גם את יכולת המועמד ליישם את מדיניותה"
בג"ץ קבע הערב (שלישי) במסגרת דיון נוסף כי מינוי נציב שירות המדינה אינו חייב להיעשות באמצעות הליך תחרותי. פסק הדין, שהתקבל בדעת רוב של המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטים דוד מינץ ויעל וילנר, הפך את פסיקת בג"ץ הקודמת והותיר על כנה את החלטת הממשלה למנות את הנציב באמצעות ועדת מינויים מיוחדת. השופטים קבעו כי חוק המינויים אינו מטיל חובה לערוך דווקא הליך תחרותי, וכי לא נמצאה עילה להתערבות בשיקול דעת הממשלה.
השופט דוד מינץ, שכתב את דעת הרוב, הבהיר כי "חוק המינויים אינו מטיל חובה לערוך דווקא הליך תחרותי", וציין כי לצד הכישורים המקצועיים רשאית הממשלה לשקול גם את "יכולתו המקצועית של המועמד למלא אחר מדיניות הממשלה בנוגע לניהול ההון האנושי".
השופטת וילנר הוסיפה כי "שיקולים הנוגעים להשקפתו הרעיונית של המועמד ביחס לסוגיות מקצועיות הכרוכות בתפקיד הנציב, אינם שיקולים זרים למינוי". השופטים ציינו כי לא הוכחו שיקולים זרים או ניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה במינוי.
מנגד, שופטי המיעוט סברו כי יש לחייב הליך תחרותי כדי להבטיח את עצמאותו של השירות הציבורי. הנשיא יצחק עמית הזהיר כי "כשמנגנון המינוי מקנה לראש הממשלה שליטה דה-פקטו על המינוי, התוצאה היא פתיחת פתח למינוי פוליטי".
השופטת ברק-ארז הוסיפה כי נציב בעל זיקה פוליטית עלול "לתת משקל עודף ללחצים 'לסדר' מקורבים". המשנה לנשיא סולברג סיכם כי יש לנהוג בזהירות בשינויים חדים, ונקבע כי על הממשלה לפעול לקביעת מנגנון קבע למינוי בעתיד.