היועמ"שית: "מינוי זמני – פתח לכרסום במעמד הוועדה כשומרת סף"

גלי בהרב-מיארה מסרה את תשובתה לבג"ץ בעניין מינוי השופט (בדימוס) מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת לתפקידים בכירים: ""לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או 'אד הוק', מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף"

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה היום (חמישי) את תשובתה לבג"ץ בעניין מינוי השופט (בדימוס) מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת לתפקידים בכירים: "משום שאנו מצויים בתקופת בחירות, כל אחת מהאפשרויות אינה אופטימאלית וכל אחת מהן מעוררת קשיים אחרים".

לדבריה, "לאחר בחינת שתי האפשרויות, עמדת המדינה היא שמינוי יו"ר הוועדה באופן זמני או 'אד הוק', הגם שהוא עשוי לעלות בקנה אחד עם שיקולי ריסון ואיפוק בתקופת בחירות, מהווה פגיעה במדיניות הרוחבית של הממשלה, ופותח פתח לכרסום במעמדם העצמאי והחשוב במיוחד של חברי הוועדה כשומרי סף".

לשיטת בהרב-מיארה, "עמדת המדינה היא שיש לדחות את העתירה המבקשת לחייב את הממשלה למנות את יו"ר הוועדה כמינוי 'אד הוק' לבחינת איוש משרת הרמטכ"ל בלבד, תוך סטייה מהכלל המהותי שקבעה הממשלה עצמה. יובהר, כי אין מחלוקת כי יש צורך במינוי יו"ר לוועדה לשם השלמת הליך מינוי הרמטכ"ל".

היא הוסיפה: "מבלי להתעלם מהקושי הכרוך במינוי יו"ר לוועדה לכהונה ממושכת בתקופת בחירות, ומבין שתי האפשרויות שהיו על הפרק - מינוי קבוע או מינוי זמני - דרך המינוי שנבחרה היא המגשימה בדרך הנכונה ביותר את התכליות שביסוד החלטת הממשלה ואת אמות המידה שנקבעו בהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, ובכל מקרה היא מצויה במתחם הסבירות".

מעו"ד יצחק בם, המייצג את ארגון לביא שהגיש את העתירה נגד מינויו של מזוז, מסר בתגובה: "מצער לראות את היועצת המשפטית לממשלה נאבקת למען שימור הסטנדרטים הכפולים ביחס למינויים בממשלת מעבר. בעוד שבעבר היועץ המשפטי לממשלה מיוזמתו מנע כל מינוי של בכירים בתקופות ממשלת מעבר הרי בממשלת לפיד כאשר המתמנה הוא השופט בדימוס מזוז, לפתע הכל מותר. אנחנו נבקש מבג״צ להכיל ביחס למינויו של מני מזוז את אותן הנורמות שהוא קבע בשבתו על כס השיפוט. הדין צריך להיות דין אחד לכולם ומצער שהיועמשי״ת אינה מבינה זאת".

מני מזוז
מני מזוז | צילום: רויטרס

כזכור, בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד מינויו הקבוע לשמונה שנים של שופט העליון בדימוס מני מזוז לתפקיד יו"ר הוועדה למינוי בכירים. בג"ץ הציע למדינה כי מזוז ימונה באופן זמני כדי שהוועדה תדון במינויו של אלוף הרצי הלוי לתפקיד הרמטכ"ל כשהוא מתוכנן להיכנס לתפקיד בינואר הקרוב.

על כך אמר גורם ביטחוני בכיר לחדשות 13: "אם מזוז יסרב למינוי זמני, קיים חשש רציני לחילופי הרמטכ"לים במועד שנקבע בינואר". זמן קצר לאחר מכן אמר שר הביטחון בני גנץ: "אני מבקש לחזור ולהדגיש שיש חשיבות גדולה למינוי הרמטכ"ל בלוחות זמנים שיאפשרו את הרציפות הפיקודית. נכבד כל החלטה של בג"ץ, אבל חייבים להתקדם ולאפשר את התהליכים האלה".

מוקדם יותר באותו יום, במסגרת דיון שהתקיים בבג"ץ נגד מינויו לתקופה בת שמונה שנים של השופט בדימוס מזוז לראשות הוועדה למינוי בכירים, השופט נעם סולברג הציע למדינה לבטל את המינוי הקבוע של מזוז ולהפוך אותו למינוי אד הוק שידון רק במינוי הרמטכ"ל הבא של צה"ל. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה דחתה את ההצעה - ובג"ץ הוציא צו על תנאי למדינה, שנאלצה לנמק את מינוי הקבע עד היום, 15 בספטמבר.

נציג המדינה אבי מיליקובסקי אמר בדיון כי התקיימה התייעצות עם רה"מ והיועמ"שית, והוחלט כי "לא נוכל להסכים להצעת בית המשפט". מזוז בעצמו מתנגד להיות ראש הוועדה רק בעניין מינוי הרמטכ"ל, ובצו שהוציא בג"ץ למדינה נקבע: "על המדינה לתייצב וליתן טעם מדוע לא תיבטל ההחלטה למנות את מזוז לתקופה מלאה של 8 שנים, וחלף זה ימונה כממלא מקום או כהד הוק למינוי הרמטכ"ל בלבד".

אלוף הרצי הלוי
מינויו לרמטכ''ל צריך לעבור את אישור הוועדה מינוי בכירים. אלוף הרצי הלוי | צילום: דובר צה''ל

מאוחר יותר פנתה שרת הפנים איילת שקד, שהתנגדה למינוי בישיבת הממשלה שאישרה אותו לבסוף, לראש הממשלה יאיר לפיד בבקשה להעלות מחדש את אישור מינויו של השופט מני מזוז בישיבת הממשלה הקרובה, ולאמץ את הצעתה לאשר את מינויו לצורך הבחירה ברמטכ"ל המיועד בלבד. השרה שקד התייחסה להחלטת בג"ץ: "בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולדרוש שעמדת הממשלה תהיה כפי שהמלצתי, שמינוי מזוז יהיה רק עבור אישור מינוי הרמטכ"ל".

עוד אמרה: "טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת. השופט מני מזוז הוא לא ילד חורג של הנורמה הכללית בתקופת מעבר. וכעת המשימה ברורה: לחזור למושכלות של חוק היסוד ולפיו קיים סטנדרט אחיד שבו כל ממשלה רשאית למנות כל מינוי בכל זמן, גם בתקופת בחירות".