המשנה ליועמ"שית: "המסכות הוסרו, הממשלה פועלת לחיסול התפקיד"

עו"ד גיל לימון מזהיר כי המהלך לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נועד להסיר את כבלי שלטון החוק מעל הממשלה, ולהפוך אותה למי שקובעת את הדין עבור עצמה: "היא לא תהיה מעל החוק. היא תהיה החוק עצמו"

המשנה ליועמ"שית גיל לימון בדיון ועדת החוקה
המשנה ליועמ"שית גיל לימון | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, תקף היום (שלישי) בחריפות את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וטען כי מדובר ביוזמה ל"חיסול התפקיד" ולא לפיצולו. בדברים שנשא השבוע בכנסת ובפני פורום יועצים משפטיים, הצהיר לימון כי "המסכות הוסרו. כעת ברור לכולם שלא מדובר בהצעה לפיצול התפקיד, אלא בהצעה לחיסול התפקיד". לדבריו, לאחר אישור החוק, הממשלה לא תהיה כפופה לשלטון החוק, שכן "היא תקבע עבור עצמה מהו החוק".

עו"ד לימון הדגיש כי הצעת החוק מנרמלת התנהלות שבה הממשלה מתעלמת מחוות דעת מקצועיות, כפי שקרה לדבריו במקרים של סיום כהונת בכירים, פגיעה בתקשורת החופשית וסוגיית השוויון בנטל. "הממשלה לא תהיה מעל החוק. היא תהיה החוק עצמו", ציין.

היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בוועדת הכנסת
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בוועדת הכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

המשנה ליועמ"שית התריע כי הסעיפים הנוגעים לייצוג משפטי יאפשרו לממשלה להחליף את הפרקליטות בייצוג חיצוני בכל מקרה של מחלוקת, ואף למנוע מהיועץ להתייצב בבית המשפט. "מדובר בפוליטיזציה מוחלטת של ייצוג הממשלה בערכאות, ובפגיעה קשה ביכולת של בית המשפט לקיים ביקורת שיפוטית אפקטיבית", הזהיר, והוסיף כי האבסורד הוא שהכותרת של סעיף 10 להצעה היא "התייצבות היועץ", בעוד שתוכנו הוא "השתקת" היועץ המשפטי.

בנוסף, הצביע הבכיר על השלכות רוחב מסוכנות, בהן פגיעה במנגנון חלוקת התמיכות הממשלתיות, המסתמך על עצמאות הייעוץ המשפטי למניעת "תפירת" קריטריונים לטובת מקורבים. לדבריו, "החלשת מעמד היועץ, ובד בבד חיזוק כוחו של הדרג הפוליטי לקבוע את פרשנות הדין ואת אופן יישומו, צפויה לפגוע ישירות במערכת התמיכות".

באשר לתחום אכיפת החוק, הזהיר הבכיר כי למרות החרגת המשפט הפלילי מהצעת החוק, הניסוח הכללי מותיר פתח להתערבות פוליטית. הוא ציטט את דברי השופט שטיין מפסק דין שניתן לאחרונה: "פוליטיזציה של המשפט הפלילי היא סממן מובהק של משטר רודני".

יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן
יו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

אמש פורסם לראשונה בחדשות 13 כי ראש שב"כ דוד זיני מנע מהיועץ המשפטי של השירות להשתתף בדיון חסוי בכנסת על הנזק שבהצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. גורמים בשב"כ אומרים כי זיני מנע את ההגעה לדיון מהפחד להתעמת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו.

עמדת הגורמים המקצועיים בשב"כ היא שפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה גורם נזק לפיקוח על סמכויות. בעקבות ההיעדרות, היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפק, שלחה מכתב ליועמ"ש השב"כ, בבקשה שיגיעו לדיון.

ראש שב"כ דוד זיני
ראש שב"כ דוד זיני | צילום: משה שי, פלאש 90

בחודש שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשניים - תובע כללי ויועץ משפטי, ברוב של 65 מול 47. מדובר בשתי הצעות חוק מקבילות שמקדמת הקואליציה (של ח"כ שמחה רוטמן וח"כ חנוך מילביצקי), המבקשות לשנות 'באופן יסודי את מבנה מערך הייעוץ והאכיפה במדינה'. בין היתר נקבע כי התובע הכללי יהיה האחראי הבלעדי על המשפט הפלילי והתביעה, וכי הוא יפעל בעצמאות מוחלטת, ללא תלות או כפיפות לדרג המדיני.

תפקיד היועץ המשפטי לעומת זאת, אמור לשמש כ"עורך הדין" של הממשלה בתחומי המשפט המנהלי והאזרחי. בהגדרת תפקידו נכתב כי עליו לסייע בהגשמת מדיניות הממשלה במסגרת הדין. עוד נקבע משך הכהונה - כאשר תובע כללי ימלא את תפקידו במשך 6 שנים, ואילו אורך כהונת היועץ המשפטי יהיה זהה למשך כהונת הממשלה.

לפני כחודשיים פרסמו שורת יועצים משפטיים לשעבר למשרדי הממשלה מכתב המזהיר מפני החוק לפיצול התפקיד, וקורא לשרים וחברי הקואליציה לעצור את המהלך. על ההודעה חתמו כ-40 יועצים ויועצות משפטיים והיא מנמקת את הסיבות שבגינן פיצול התפקיד יזיק לדמוקרטיה ולטוהר המידות.