דוהרים למשבר חוקתי? התרחישים אחרי בג"ץ הנבצרות

במשך שעות ארוכות דנו היום (חמישי) שופטי בג"ץ בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד חוק הנבצרות - המוקד שעלול לדרדר את ישראל לתוך משבר חוקתי. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה מפורשות שבליכוד אמרו שהחוק הגיע בגלל "אירוע נתניהו". השופט פוגלמן הבהיר: "בית המשפט מוסמך לבקר חוקי יסוד". בקואליציה עלו להתקפה כששרים וח"כים תקפו את בג"ץ - וחלקם אף איימו שלא יצייתו לפסיקה. מעל הכול מרחפת גם הערב השאלה: מה יעשה ראש הממשלה נתניהו - אם וכאשר בג"ץ יפסול את החוק?.

לפי הערכה, השופטים צפויים לפרסם את החלטתם בימים הקרובים. האפשרויות: דחיית העתירה או הוצאת צו על תנאי - שלאחריו הממשלה תצטרך להוכיח מדוע חוקק החוק - והרחבת הרכב השופטים.

כמו כן, ההערכה היא שנתניהו יכבד את פסיקת בג"ץ - גם הוא יתערב בחוק יסוד. בנוסף, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אין התנגדות להליך הנבצרות עצמו, אלא לרקע להחלטה, כלומר, לאופי הפרסונלי ולאופן שבו חוקק החוק, כמו גם ושאלת הצדקת התהליך הקיצוני של ביטול חוק יסוד.

השופט פוגלמן אמר במהלך הדיון: "בית המשפט מוסמך לבקר חוקי יסוד בהרכב מורחב. אם מבקשים לשנות את זה, בבקשה. אנחנו לא בקרקע בלתי חרושה. אולי עוד צריך לחרוש אותה, אבל כבר יש בה תלמים". נשיאת העליון חיות הוסיפה: "זה יורד לכך שאולי ההסדר החדש לגבי הנבצרות לא מספיק טוב, אולי לא עונה כפי שהיועמ"שית אמרה על חורים שיש בו. אנחנו יכולים לחשוב על חוקים עם פגמים שצריך לתקן, זו לא עילה לביטול של חוקי יסוד. זה חייב להתחבר לדוקטרינה שמצדיקה מהלך קיצוני כביטול חוק יסוד".

עו"ד ענר הלמן, נציגה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אמר בפתח דבריו: "השאלה מתי אפשר להתערב בחוק יסוד היא שאלה לא פשוטה בכלל. מדובר במקרה חריג במיוחד. הנסיבות קיצוניות במיוחד. יש פה דפוס פעולה שחותר תחת שלטון החוק במדינת ישראל".

"דבריו של ראש הממשלה מספר שעות לאחר שהתיקון נחקק לפיו עד עתה ידיי היו כבולות היא ראיית זהב", הוסיף עו"ד הלמן, "כבולות ממה? כבולות מלעסוק ברפורמה המשפטית. המשפט הפלילי תלוי נגד נתניהו כאן ועכשיו. בקיצור, זה מקרה קיצוני שבו הרשות המכוננת עושה חוק פרסונלי שבא למנוע את הצורך למלא אחר הליכים משפטיים שהיו ושמתנהלים. זו החומרה. לשיטתנו, החוק פרסונלי. מה שנראה כמו ברווז והולך כמו ברווז זה כנראה ברווז".

הנשיאה חיות השיבה כי "הדברים מאוד ברורים" לגבי מה שאמר ראש הממשלה על כך שידיו היו כבולות, והשופט פוגלמן הוסיף: "לגבי המניע הפרסונלי הדברים ברורים". בהמשך הוסיפה הנשיאה חיות: "השאלה היא למה השימוש הפרסונלי מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת".

"הפרסונליות של החוק במקרה הזה היא שימוש לרעה קלאסי של הכנסת", המשיך עו"ד הלמן, "כי כאשר מעבירים חוק יסוד כדי להסיר מגבלות אישיות בתחום טוהר המידות עבור ראש הרשות המבצעת הפרסונליות פה כל כך חמורה שאין צידוק לעשות את זה. לא יכול להיות צידוק לזה. מה הצידוק שיכול להיות? התכלית היא לעזור לענייניו האישיים של רה"מ אז הצידוק הוא לעזור ליציבות? זה לא עניין משטרי בסופו של יום. אנחנו סבורים שיש פה תיקון לחוק יסוד שצריך לצאת צו על תנאי מדוע לא יבוטל. ביהמ"ש צריך להגיד שזה משהו שלא נעשה כדי לעצור את הסחף שאנחנו רואים בשבועות האחרונים".

בהמשך אמרה הנשיאה חיות לנציג הכנסת: "הטיעון של אדוני מנותק מהמציאות, מדברים מפורשים שנאמרו. בא חבר הכנסת סעדה לפני שהחוק עבר בקריאה שניה ושלישית, והוא אומר לחברת הכנסת אפרת רייטן שבגלל ארוע נתניהו חוקקנו מה שחוקקנו. יותר ברור מזה לא יכול להיות. לא היתה שום כוונה לתקן אי בהירות".

"על זה שאנחנו לא יורדים למגרש הפוליטי חטפנו הרבה ביקורת בכל פעם שפסק דין לא מצא חן בעיני צד זה או אחר", הוסיפה חיות, "אנחנו מתעקשים להיות א-פוליטיים ולדבר משפטית ומשפטית בלבד". השופט עמית אמר: "כל הדוגמאות על שינוי חוקי יסוד רק מאששים את הטענה שחייבת להיות על כך ביקורת שיפוטית".

"שופט תורן הוציא החלטה טכנית וחברי הכנסת הסתערו בפאניקה מחשש מדומיין, וכך נולד החוק הזה", אמר השופט עמית. הנשיאה חיות הוסיפה: "הייתה עתירה ואז הגיע החוק, ניסיתם לעכב את ההליך". השופט פוגלמן אמר: "הדברים לא החלו מהחקיקה, אלא מהסדר ניגוד עניינים והתחייבויות קודמות".

.

עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר בדיון: "אנחנו רואים בענינו את חורבן הבית. הנאשם החליט לפרק את מדינת ישראל מהיסוד - החל מנגיד בנק ישראל וכלה במשטרה ובייעוץ המשפטי לממשלה. אני מבקש מבית המשפט להסתכל על היער השלם, ולא על העץ הבודד. יש כאן אירוע של 120 חוקים שנועדו לפרק את הבית המשותף שלנו. נתניהו החליט לבצע הפיכה שלטונית במדינת ישראל ולרסק את הרשות השופטת, החליט לפרק את מערכת אכיפת שלטון החוק, הוא החליט לפרק את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הוא החליט לפרק את הפרקליטות, את המשטרה - את כל שומרי הסף. מנגיד בנק ישראל וכלה ביו"ר רשות החברות הממשלתיות ולהפוך אותנו למדינת סף דיקטטורית".

"יש כאן אירוע שכולו פרסונאי, והדברים נאמרו בפירוש און רקורד", המשיך עו"ד שרגא בטיעוניו, "רק כמה שעות אחרי שהחוק עבר כבר נשא נתניהו נאום והצהיר שמעכשיו הסדר ניגוד העניינים לא חל עליו, והוא נכנס לאירוע".

חוק הנבצרות, שעבר במרץ האחרון, קבע כי לא ניתן יהיה להוציא ראש ממשלה לנבצרות, אלא בשל מצב רפואי. בליכוד טענו אז כי החוק אינו פרסונלי וכי הוא נוגע לכל ראשי הממשלה. עם זאת, זמן קצר לאחר העברת החוק, נתניהו הצהיר בפומבי שהוא "נכנס לאירוע" ומתערב בחקיקת המהפכה המשפטית - בניגוד להסכם ניגוד העניינים שהוא כפוף לו.

בחדשות 13 נחשף כי אחד ממנסחי החוק הוא עו"ד ראבלו, פרקליטו האישי של נתניהו, מה שמעלה את החשש שהחוק "נתפר למידותיו" של ראש הממשלה כדי להיטיב עם מצבו המשפטי. בהרב-מיארה כבר התבטאה בנושא ואמרה שיש לבטל את החוק מפני שהוא נעשה תוך שימוש לרעה בסמכות הכנסת.