חיות על הביקורת כלפי מערכת המשפט: "חסר שחר וחסר אחריות"

נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, התייחסה הערב (חמישי) למתקפה על מערכת המשפט ואמרה: "ככל בשר ודם איש מאיתנו אינו חף מטעויות ועל כן בהחלט נדרשים מנגנוני בקרה ופיקוח גם על כל אחד ממשרתי הציבור. אך בין מנגנונים כאלה ובין ביקורת שלוחת רסן החותרת תחת הלגיטימיות של מוסדות משפטיים במדינת ישראל, תוך הטלת דופי אישי, חסר שחר וחסר אחריות במשרתי הציבור הללו, רב המרחק".

בנאומה בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי, שנערך במלון דן כרמל בחיפה, אמרה חיות: "שלטון החוק והמשפט איננו 'שלטון המשפטנים'. השופטים, המשפטנים ובכללם היועמ"ש ופרקליט המדינה, וכל יתר גורמי אכיפת החוק המופקדים מתוקף משרתם על משמר שלטון החוק, עושים זאת באמונה, במקצועיות ומתוך תחושה עמוקה של שליחות".

"התנהלותה התקינה של החברה הישראלית אינה יכולה להיות תלויה בהצבת שוטר בכל פינת רחוב, אלא בכך שמרבית האזרחים מצייתים לחוק רוב הזמן – הם נמנעים מיישוב סכסוכים בצורה אלימה, הם מכבדים חוזים והם מקבלים את הכרעות בתי המשפט ומצייתים להן", המשיכה. "כאשר מתערער אצל האזרח האמון במערכות החוק, מתערערת האפשרות להגן על זכויותיהם של פרטים בחברה, מתערער הסדר החברתי ותחושת הביטחון של הפרט נפגעת".

[brightcove_iframe video_id='news-domestic-20191205-1946' autoplay='0' credit='' desc='' kid='1_kpm3z6mp' duration='164'']

לכתבות נוספות בחדשות 13 >> 

פרשת הצוללות: מרום, גנור ושרן יואשמו בשוחד, שמרון בהלבנת הון

היועמ"ש נגד אוחנה: "מנה את עו"ד למברגר כמ"מ לפרקליט המדינה"

"פרסום זדוני": חפץ תבע את אוחנה וברדוגו על סך חצי מיליון שקל

לאחר נאומה של חיות, היועץ המשפטי לממשלה עלה ונשא דברים: "יש תחושה של רבים בציבור שערכי המשפט הציבורי והמוסדות שאמונים על שמירתם נמצאים בתקופה האחרונה תחת ניסיונות החלשה ודה לגיטימציה. חשוב להבין שלא מדובר על סוגיה משפטית כזו או אחרת, אלא על עצם ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטיה ליברלית".

"ההגנה על ערכי המוסר הציבורי ומוסדותיו היא איננה והיא אף פעם לא הייתה מטרה בפני עצמה", אמר היועמ"ש. "ערכי המשפט הציבורי ומוסדותיו הם ערובה לקיום שלנו. הערכים הללו הם הערובה לכך שבישראל זכויות האדם יישמרו הלכה למעשה. הם הערובה שהכוח השלטוני יפעל לטובת הציבור. שאלה המחזיקים בסמכויות שלטוניות לא יפעלו משיקולים זרים או מתוך ניגוד עניינים".

"הם הערובה לכך שהמדינה תנהג בשוויון באזרחיה. הם הערובה לכך, דברים שבעיניי מובנים מאליהם אבל אולי זה לא כך יותר, שלא יהיה אף אדם או אף מוסד שלטוני שהוא מעל החוק".

היועמ"ש התייחס גם לסיום תפקידו של פרקליט המדינה שי ניצן וסערת מינוי ממלא המקום: "בימים אלו עומדת על הפרק שאלת מינוי ממלא מקום לפרקליט המדינה. זו הזדמנות להעלות על נס את תרומתו של שי ניצן, דווקא כאשר הוא מותקף בצורה מכוערת. בעבודתו כפרקליט מדינה הוא פעל להגנה על זכויות אדם ולקיום שלטון החוק.

"מאחר שאנו נמצאים בממשלת מעבר, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור למינוי פרקליט מדינה, ויש צורך במינוי ממלא מקום. הסמכות לעשות זאת היא של שר המשפטים, ואיש לא חלק על כך. אולם בכך אין די, שכן הפעלת הסמכות הנסיבות הקונקרטיות הינה בעלת נסיבות משפטיות".

בתוך כך, שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע כי סיים לראיין את המועמדים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה, וכי ככל הנראה יודיע בשבוע הבא על המינוי. כמו כן אמר אוחנה ששניים מהמועמדים הודיעו על פרישתם מהמינויים לתפקיד. "סיימתי לראיין את המועמדים לתפקיד מ"מ פרקליט המדינה. המשנה ליועמ"ש רז נזרי הודיע לי, כפי שראיתי שכבר פורסם, כי איננו מעוניין בתפקיד. היום במהלך פגישתנו הודיעה לי פרקליטת מחוז תל אביב אושרה גז-איזנשטיין כי הן מסיבות מקצועיות והן מסיבות אישיות איננה יכולה למלא את התפקיד בעת הזו. הודיתי לאושרה על כנותה. נותרתי עם שלושה מועמדים. כולם מוכשרים ומקצועיים. כולם בעלי ותק דומה בפרקליטות. כולם מנוסים מאוד, הרבה יותר מאנשים שמילאו את תפקיד פרקליט המדינה בעבר, הגם שמדובר במילוי מקום לתקופה מוגבלת".

"אקח את סוף השבוע לחשוב על כל ההיבטים", המשיך אוחנה. "בשבוע הבא איוועץ בנציב שירות המדינה וביועץ המשפטי לממשלה ואני מעריך שבסמוך לאחר מכן, עם או בלי פגישה נוספת עם המועמדים – אקבל את החלטתי, שבכך מקרה – קלה היא לא תהיה".

ביום שני הודיע מנדלבליט לאוחנה כי עמדתו היא שיש למנות לתפקיד את המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר. השניים נפגשו כבר בשבוע שעבר באילת, ובפגישה מתוחה הבהיר מנדלבליט כי לעמדתו משקל רב בנושא. הוא גם סירב להתעקשותו של אוחנה לראיין מועמדים נוספים.

לטענת מנדלבליט, עו"ד למברגר הוא בעל ותק רב ויש להתחשב בתפקידיו הקודמים, בתפקידו הבכיר הנוכחי, בניסיונו העשיר וביכולותיו הגבוהות. כמו כן, נכתב במכתב הפנייה כי "אין באמור כדי להשפיע על תהליך מינויו של פרקליט מדינה קבוע, אשר יתקיים לאחר כינון ממשלה קבועה".