בג"ץ על האלימות ביו"ש: "דלת מסתובבת, איזו מין אכיפה זו?"
השופטים מתחו ביקורת חריפה על הרשויות בדיון שעסק בהשתלטות מתנחלים על בתי פלסטינים בקוסרה: "95% מהתלונות נסגרות, לא בטוח שהאכיפה אפקטיבית". נציג המשטרה: "הוגשו כתבי אישום". השופטים: "זה לא מסתדר עם הנתונים"
שופטי בג"ץ מתחו היום (רביעי) ביקורת חריפה על המדינה, במסגרת דיון שנערך בנוגע להשתלטות מתנחלים על בתי פלסטינים בכפר קוסרה הסמוך לשכם. בדיון העלו השופטים תהיות קשות בנוגע לאוזלת היד הנטענת באכיפת החוק בשטחי יהודה ושומרון.
השופט עופר גרוסקופף פנה לנציגי המדינה ותהה: "למה נותנים להם להיות שם?". בהמשך הצטרף לביקורת השופט חאלד כבוב, שהציג נתונים על הטיפול המשטרתי בתלונות: "95 אחוז מהתלונות נסגרות, אני לא בטוח שהאכיפה אפקטיבית. כשרואים תמונות של חיילים ומתנחלים מתפללים ביחד, מקום שכולם מבלים ביחד - איך זה משתלב עם הרצון להגן על האוכלוסייה המקומית?". השופט כבוב הוסיף ותקף: "כשעבריין מתגאה בשבירת חלונות, בנזק בלתי ישוער, איזו מין אכיפה זו? איפה האכיפה במקרה הזה?".
במהלך חילופי הדברים, פנה השופט גרוסקופף ישירות לנציג המשטרה ואמר: "התחושה היא שזו דלת מסתובבת. אם זה לא היה ככה, אז הצבא היה עובד פחות קשה. אני לא מבין את המורכבות. ברגע שיש צו סגירה - מי שנמצא שם הוא עבריין. כשאתם תופסים אדם שנמצא שם בפעם השנייה, מה הבעיה? למה לא מוגש כתב אישום? אם מישהו נעצר פעם שנייה, מה עוד אתם צריכים?".
נציג המשטרה השיב לטענות ואמר כי "אין חיה כזאת שתופסים אדם פעם שנייה ולא מוגש נגדו כתב אישום". דבריו עוררו תגובה מיידית מצד השופטים, כאשר השופט כבוב הבהיר כי "זה לא מסתדר עם הנתונים", והשופט גרוסקופף סיכם: "זה אותם אנשים כל הזמן".
בשבוע שעבר בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה ולצה"ל לנמק מדוע משפחה פלסטינית לא יכולה לשוב לביתה בכפר. השופטים ביקרו בחריפות את אוזלת היד של הרשויות מול התפרעויות המתנחלים - ותהו מדוע חיילים נראו משחקים כדורגל עם פורעים ומדוע לא חולטו כלי רכב. ההחלטה הגיעה בעקבות עתירתם של תושבי הכפר ג'אלוד נגד מפקד הצבא בגדה המערבית, ראש המינהל האזרחי, משטרת ישראל ושר הביטחון ישראל כ"ץ.
לפי ההחלטה, ההתנכלויות החלו באפריל 2026 עם הקמת מאחז בלתי חוקי המכונה "גבעת הצמב"רים" (צמיגים בוערים) באדמותיהם הפרטיות של הפלסטינים. "העותרים נאלצו לעזוב את בתיהם ב-22 ביולי 2026 בעקבות מצור, פלישה אלימה וגרימת נזקים קשים כגון חיתוך קווי מים, עקירת עצים והצתת רכב".
צוין כי על אף שצה"ל פינה בהמשך את הפורעים עם צווים - הם שבו למקום ברגע שהחיילים עזבו השתלטו על הבתים: "בעת כתיבת שורות אלה, טרם עלה בידי העותרים לשוב לבתיהם. עובדה זו מדברת בעד עצמה ואין להשלים עמה".
בית המשפט הדגיש כי בסופו של יום האחריות הכוללת רובצת על צה"ל, שכן הריבון באזור הוא המפקד הצבאי - ועליו האחריות לביטחונם של הפלסטינים. כמו כן, צוין כי "התופעה עומדת בניגוד לערכים ולעקרונות המוסר הבסיסיים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובניגוד לעקרונות החירות, היושר והצדק".
במשך שבועות הטילו פורעים יהודים מצור על בתים בקוסרה, ולפני כשבועיים נעצר בן 19 החשוד במעורבות באירוע האחרון, בו תועדו עשרות רעולי פנים רכובים על טנדרים לבנים כשהם מתפרצים לכפר. הפלסטינים דיווחו על מספר פצועים כשהמתנחלים השתלטו על מבנה שממנו יידו אבנים.
האירועים עוררו זעם בינלאומי רב כלפי ישראל, ובעקבותיו נדרשו ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא יצחק הרצוג לפרסם התייחסות לנושא. נתניהו אמר כי הוא "מגנה בתוקף את מעשי האלימות הנפשעים שבוצעו על-ידי קומץ פורעים שמפרים את החוק, גורמים עוול עצום לציבור המתיישבים שומר החוק, מפריעים לצה"ל במילוי משימותיו ופוגעים במעמדה של ישראל בעולם".
הנשיא הרצוג אמר גם הוא: "חציית קו אדום של פורעי חוק הפועלים בניגוד גמור לחוקיה ולערכיה של מדינת ישראל. מקרה נוסף ברצף אירועים המהווים כתם על פניה של ישראל ומחייבים פעולה תקיפה ונחרצת. אני מחזק את צה"ל העושה כמיטב יכולתו. על הממשלה, גופי הביטחון, מערכות המשפט והאכיפה לפעול בכל הכלים ובתיאום מלא כדי לעקור מהשורש את התופעה הפסולה הזו ולמצות את הדין עם הפורעים".