החשד לפלילים - והצעד הבא של נתניהו: לאחר תצהיר בר

הבוקר הגיש ראש שב"כ רונן בר לבג"ץ את התצהיר הדרמטי שלו בעניין הניסיון לפטרו והעתירות שהוגשו, והערב (שני) הגורמים המעורבים בנושא מתכננים את צעדיהם הבאים. משרד המשפטים צפוי לקיים בקרוב דיון על התצהיר, שכן הוא עשוי להעלות חשד גם לעבירות פליליות. לדוגמה, הניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לגרום לבר לחתום על תצהיר ביטחוני שאותו לא כתב. מבחינת נתניהו, הוא לפי שעה לא נוטה להציג תצהיר נגדי מכיוון שהמסך שהגיש בר מגובה בראיות, מסמכים ועדויות שלראש הממשלה יהיה קשה לסתור.

נתניהו ניסה למנוע את הגשת התצהיר של בר ורצה להגיע למועד פרישה מוסכם של ראש שב"כ, אך עם זאת, בר והיועמ"שית רצו שהחלטת הממשלה על הפיטורים תבוטל, מכיוון שלטענת היועצת גלי בהרב-מיארה היא לא חוקית. עוד רצתה היועמ"שית הבהרה של ראש הממשלה כי תפקיד ראש השב"כ אינו משרת אמון של רה"מ. יש לציין כי לפי שעה, הוצאתו לנבצרות של נתניהו אינה על הפרק.

הערב פורסם במהדורה המרכזית כי מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, אלוף רומן גופמן, היה מעורב בכתיבת תצהיר שמטרתו לדחות את עדות נתניהו בתיקי האלפים, כפי שמפרט בר במסמך שהגיש.

לפי מספר מקורות, גופמן העביר באופן ישיר את חוות הדעת שכתב לשב"כ. גורמים שעובדים מול לשכת נתניהו אמרו לחדשות 13: "לא אחת בתקופה האחרונה שהמזכיר הצבאי מטשטש את הגבולות בין ביטחוני ופוליטי". מלשכת רה"מ נמסר: "פייק ניוז מוחלט. לא היה ולא נברא. ראש הממשלה לא ביקש שום חוות דעת לדחיית המשפט".

בתצהיר שהגיש היום בר הדגיש כי "נתניהו ביקש ששב"כ יפעל מול מפגינים נגד הממשלה. נדרשתי להעביר פרטים על זהותם של פעילי מחאה, הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי 'מממני מחאות'". הוא כתב: "הובהר לי כי ככל שיתקיים משבר חוקתי – עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ".  הוא הוסיף: "נתניהו ביקש שהמזכיר הצבאי והקלדנית ייצאו מהחדר בלא מעט מקרים - כדי שדברים לא יתועדו ויוקלטו. סירבתי לכך". בחלק שמתייחס לחקירת הקשר של גורמים בלשכת ראש הממשלה עם קטר ("קטרגייט"), כתב בר כי עלה "חשד כבד לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, במו"מ לשחרור החטופים וביחסים עם מצרים".

במסמך, שכולל עוד 31 עמודים של חלק חסוי, התייחס בר גם לחלק של שב"כ בכישלון המודיעין ב-7 באוקטובר - וכתב כי "ביחס לטענה בדבר ידיעה מוקדמת לכאורה שהייתה בידי השירות ביחס לטבח 7 באוקטובר, ובהמשך לכך הטענה באשר לחוסר עדכון לכאורה של ראש הממשלה - טענות אלו הן שקר ומהוות לא פחות מהסתה ממוסדת נגדי וכנגד הארגון. ב-2023 התריע שב"כ בעוצמה בפני הדרג המדיני על ההחמרה במצב הביטחוני, ובפרט כי 'האויבים מזהים שעת כושר' למראה הקרע בחברה הישראלית וכי אנו עלולים למצוא עצמנו ב'סופה מושלמת'.

"בהתאם, באפריל 2023, הומלץ לבצע מהלך תקיף ממוקד לבלום את הכרסום במאזן ההרתעה. בהמשך, ביולי 2023, ערב ההצבעה בכנסת על ביטול עילת הסבירות, מסרתי לראש הממשלה כי אני מחויב לשקף בפניו את חומרת המצב הביטחוני, וזאת בהקבלה ל'התרעה למלחמה' - אמירה תקדימית וחריגה ביותר שעה שהיא נשמעת מפי ראש שב"כ.

עוד כתב בר בתצהיר: "בליל 7 באוקטובר שב"כ הוא זה שהעיר את המערכת כולה בדרגי עבודה בשלבים מוקדמים של הלילה ואף קודם לכך, ובמהלך הלילה את הדרגים הבכירים. לאחר קבלת אינדיקציות חריגות (לא חד-משמעיות) החל שב"כ לנתח את הסימנים ולעדכן שותפים בדרגי עבודה באופן מיידי. מפקד אוגדת עזה, מודיעין האוגדה וקמ"ן פיקוד דרום עודכנו טלפונית בחריגות שזוהו ב-6 באוקטובר ב-23:00. שב"כ הפיץ ב-03:03 התרעה לכלל הגופים, המלמדת על היערכות חריגה ואפשרות לכוונות התקפיות של חמאס.

"אציין כי מדרג ההתרעה היה שגוי ומהווה כשל של שב"כ. תמונת המודיעין שהחלה להצטבר הצביעה על חריגה שהוערכה באופן שגוי כדריכות חמאס לפעולה ישראלית ולחומרא כהכנה לפיגוע פשיטה נקודתי. שב"כ נערך לתת מענה לכל התרחישים הללו. לאור כך ובמקביל להתנהלות למול צה"ל, נשלח כוח ייעודי משולב של אנשי מבצעים משב"כ ולוחמי ימ"מ, ועדכון טלפוני על ההחלטה הועבר למפקד פיקוד הדרום ב-01:33 ב-7 באוקטובר. חברי הכוח הייעודי נלחמו, הצילו אזרחים רבים וחלקם שילמו בחייהם. בהמשך התקיים דיון בראשות אלוף פיקוד הדרום ב-03:12, שניתנו בו הנחיות אופרטיביות לכוחות הצבא".

בלשכת ראש הממשלה פרסמו תגובה מלאה לדברים, ותקפו: "התצהיר של רונן בר רצוף שקרים וחושף את כשליו". נתניהו פתח בטענתו של בר כי העביר התרעות במשך שנת 2023 וכן בליל ה-7 באוקטובר. בתגובה נכתב כי "רונן בר מצהיר שבליל השבעה באוקטובר הוא העיר את המערכת כולה. הוא רק שוכח לציין שהוא לא העיר את ראשי המערכת, ראש הממשלה ושר הביטחון. לו היה עושה זאת, הטבח היה נמנע". טענה נוספת של נתניהו היא כי ראש לשכתו של בר התקשר למזכיר הצבאי של נתניהו רק ב-06:13 ולא קודם לכן כפי שטוען בר.

עוד מוסיף נתניהו כי "בכך בר מאמת את קביעת כל שרי הממשלה שהוא נכשל כישלון מחפיר בשבעה באוקטובר. סיבה זו לבדה מחייבת את סיום תפקידו". עם זאת, הדיון בבג"ץ דן בשאלה אם הסיבה להדחת בר היא חקירות השב"כ את סביבת נתניהו.

נתניהו מציין את אמירתו של בר ב-5 באוקטובר, יומיים טרם הטבח, לפיה "במבט קדימה, חידוש ההבנות בין ישראל לחמאס על בסיס העקרון של שקט תמורת הקלות מגלה פוטנציאל לשימור היציבות ברצועה". לכך הוסיפו בלשכת רה"מ: "רונן בר הוא אבי אבות הכישלון והוא חייב ללכת הביתה".

ההאשמות בתגובת נתניהו ממשיכה: "בלי משים, רונן בר מאמת בתצהיר את טענת הממשלה וראש הממשלה כי כבר בנובמבר 2024 פורסם על הכוונה לפטרו. הדבר סותר את טענת היועצת המשפטית לממשלה לפיה פיטורי בר הגיעו בפברואר על רקע פתיחת החקירה בעניין קטר. הפיטורים לא נועדו למנוע את החקירה, אלא. החקירה נועדה למנוע את הפיטורים". "בניגוד להצהרה השקרית של בר", ממשיכים בלשכת נתניהו, ראש הממשלה מעולם לא ביקש לדחות את משפטו. להיפך - רה"מ התעקש לקיים את משפטו ללא שום דחייה".

בלשכה המשיכו לתקוף: "ראש השב"כ נכשל כישלון מחפיר בטיפול בהסתה נגד הדרג המדיני, לרבות הקריאות לרצח נגד ראש הממשלה וההסתה נגד השרים. בר נכשל במניעת ירי פצצות התאורה על-ידי מפגינים אלימים לבית ראש הממשלה בקיסריה שכמעט שרפו למוות מאבטחת והציתו את הבית".

עוד נכתב: "ראש הממשלה ושרי הממשלה טענו פעם אחר פעם בדיוני ממשלה ובקבינט שלא ננקטות שום פעולות אכיפה נגד ההסתה הפרועה והאלימה נגדם ונגד בני משפחותיהם. לא הם ולא ראש הממשלה אי פעם ביקשו נקיטת פעולה בלתי חוקית נגד המפגינים אלא דרשו אכיפה שוויונית שעדיין לא התממשה. בעקבות פניות אלה, ראש השב״כ דיווח לראש הממשלה על פעולות השב״כ בנושא".