עד המדינה נגד ביטן בביהמ"ש: "הלוואי שיכולתי לקחת הכל עליי"
בבית המשפט המחוזי מרכז נערך דיון הוכחות במשפטו של חבר הכנסת מהליכוד, המואשם בקבלת שוחד בתשע פרשיות שונות בתמורה לקידום אינטרסים של יזמים. עד המדינה: "עשיתי דברים שלא הייתי צריך לעשות, לא העליתי בדעתי את עוצמת הראיות שיש למשטרה"
בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד נערך היום (שלישי) דיון הוכחות במשפטו של ח"כ דוד ביטן, המואשם בקבלת שוחד בתשע פרשיות שונות בתמורה לקידום אינטרסים של יזמים. עד המדינה מ"י, אשר שמו אסור לפרסום, אמר במהלך עדותו היום: "מאוד קשה לי לעמוד פה ולהעיד נגד ביטן. הוא מעולם לא עשה לי רע, זה מאוד קשה אבל מה אני יכול לעשות? הלוואי שהייתי יכול לקחת הכול עליי".
עד המדינה סיפר עד מערכת היחסים שלו עם ביטן, ואמר כי השניים שיתפו אחד את השני גם בענייני עבודה וגם בעניינים אישיים. "החברות בינינו היתה חברות אמת", אמר עד המדינה, כאשר הנאשם ביטן מביט בו לכל אורך עדותו, "מאוד קשה לי המעמד הזה, הוא התנהג אליי בעימות בינינו במשטרה בצורה מאוד מכבדת".
"המעצר שלי היה לא קל", העיד מ"י, "בתחילת החקירות ביקשתי לשמור על זכות השתיקה, לא ידעתי את היקף המידע שיש למשטרה. באיזשהו שלב הבנתי שהם יודעים הרבה, והחלטתי שאני מוכן לספר את מה שעשיתי ולקבל עונש. ביקשתי להיות עד שמספר מה שעשה ולקבל עונש על מעשיי. לא רציתי להיות עד מדינה".
"אני מאוד מצטער שעוד אנשים ייפגעו מהעדות שלי", המשיך עד המדינה, "עברתי גיהנום. זה לא נגמר רק בחקירות אלא נמשך במשך כמה שנים. בתחילת החקירה הייתה לי תחושה שאני יכול לצאת נקי. לא העליתי על דעתי שיש כל כך הרבה ראיות נגדי, וככל שהזמן עבר הבנתי שיודעים עליי הרבה יותר ממה שחלמתי".
עוד אמר עד המדינה בעדותו: "עשיתי דברים שלא הייתי צריך לעשות. תיווך לשוחד, עבירות מס וכדומה שאסור לי לעשות. היתה לי תחושה שיקרה משהו, איזו חקירה או מעצר שקשור אליי ולדוד, אבל לא העליתי בדעתי את עוצמת הראיות עם המעקבים והצילומים שיש למשטרה".
על המניע של ביטן מאחורי המהלכים אמר עד המדינה: "כמה שנים לפני זה דוד נפל כלכלית, הוא נתן צ'קים לשחקנים ואנשים שהיו באגודת ספורט של ראשון לציון. אח שלו עזר לו, ודוד הרגיש מחויב לעזור כשאחיו נכנס לחובות".
עד המדינה התייחס למנגנון בו פעלו השניים: "היו פעמים שדוד היה עוזר למישהו, והאדם היה משלם. אני הייתי ניגש אליו ומקבל את הכסף. אם התחלקנו, הייתי רושם לעצמי את החלק שלי. אם לא, זה היה של דוד. לרוב הכסף הגיע בצ'קים לפקודת החברה שלי או שהייתי פורט בצ'יינג'ים. אפשרות נוספת היתה בהעברה בנקאית. דוד היה מעודכן כל הזמן".
"הכסף שהועבר בינינו היה תמיד תחת רישום, ובהתאם להוצאה של כספים", הוסיף, "אני בעצם הייתי בנקאי שלו, גזבר שלו, מנהל קופה, לא יודע איך לקרוא לזה". על הסיבה לקיום המנגנון הזה אמר עד המדינה: "הוא לא יכול לקבל את הכספים, בגלל זה זה נעשה דרכי. אני הייתי הקופה, כי היו לנו יחסי אמון וכי אני יכול לשמור לו (את הכסף) ולתת לו כשהוא צריך".