כזכור, בשנת 2001 בית המשפט המחוזי זיכה את דלאל מהרצח, אך לאחר מכן, הוגש ערעור לבית המשפט העליון - אשר הרשיע אתה פה אחד. בקשותיה של דלאל לחנינה נדחו פעם אחר פעם, עד שבשנת 2013 הגישה בקשה נוספת, שלאחריה קוצר עונשה ל-24 שנים. בתקופה האחרונה התנהל קמפיין נרחב של פעילות ופעילים חברתיים למען שחרורה של דאוד. הם אף קראו לציבור להצטרף למחאה מחוץ לבית משפט השלום בו מתנהלת הוועדה.
לכתבות נוספות בנושא >>
ועדת השחרורים אישרה: האישה שרצחה את בעלה המתעלל תשוחרר ממאסר
"משחררות את דלאל": קמפיין לשחרור אישה שרצחה את בעלה המתעלל
כאמור, ועדת השחרורים המיוחדת שדנה באסירי עולם הכריעה אתמול כי דאוד תשוחרר ממאסר. זאת לאחר שפרקליטות מחוז מרכז הודיעה כי היא תומכת בשחרורה. הפרקליטות מסרה כי קיבלה את ההחלטה "לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה". דאוד תשוחרר מבית הסוהר נווה תרצה מחר ותועבר למשך שנתיים לפחות להוסטל של הרשות לשיקום האסיר.
מהפרקליטות נמסר כי העמדה בתיק זה נקבעה תוך שימת לב לעמדתה של ועדה בין-משרדית למניעת אלימות במשפחה של שב"ס ומשרד הרווחה שממליצה על שחרורה המוקדם. הוועדה, שהתנגדה לשחרורה המוקדם של האסירה בדיון הקודם, שינתה את דעתה לאור הליך טיפולי ושיקומי שהאסירה עוברת בבית הכלא שבגינו, בין היתר, נקבע שמסוכנותה נמוכה.
הפרקליטות הסכימה לשחרורה המוקדם של האסירה לאור תוכנית הטיפול שמציעה הרשות לשיקום האסיר למשך 5 שנים מיום השחרור, המצאות האסירה באגף פתוח של שיקום קבוצתי והתחשבות באינטרס הציבורי של שיקום ומתן הזדמנות למי שריצתה את עונשה ועמדה בכל הפרמטרים הקבועים בחוק.
במקביל לקיום הדיון בבית המשפט ברמלה, הפגינו אתמול בבוקר עשרות נשים שקראו "דלאל לא תצעד לבד" ודרשו את שחרורה. יו"ר נעמת, חגית פאר, בירכה על החלטת הוועדה: "מדובר בהחלטה צודקת שמתקבלת באיחור של שנים רבות. דלאל עברה מסכת מזעזעת של התעללות פיזית ונפשית מתמשכת - היא חיה בכלא עוד הרבה לפני שנכנסה לבית הסוהר. כולי תקווה שהטיפול המערכתי במקרים דומים ישתנה מהקצה אל הקצה ויתמקד במישור המניעתי והטיפולי בכדי להבטיח שאף אישה נוספת לא תגיע למצבה של דלאל".
ממטה קמפיין המאבק לשחרורה של דאוד נמסר כי "אנחנו מתרגשות להודיע כי אחרי שנים של התעללות רצחנית, ובאיחור של 18 שנה, דלאל דאוד עומדת להיות אישה חופשית". אורית סוליציאנו, מנכ"לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, אמרה כי: "הלחץ הציבורי עבד. סוף סוף הצדק נעשה. אנחנו מברכות על נכונות הרשויות להקשיב ולעשות את הדבר הנכון. דלאל תהיה אישה חופשייה. אבל כמו דלאל, יושבות עכשיו במאסר שלוש נשים שסבלו מהתעללות ואלימות רצחנית, שגופן וחייהן הופקרו, עד שלא נותרה להן ברירה אלא להגן על עצמן: סימונה מורי, אריקה פרישקין ונסרין מסראווה. אנחנו נוסיף להשמיע את קולנו עד שכולן יהיו חופשיות".