קרוביה של הנרצחת מהנגב: "רוצים לרצוח את הבנות שנשארו לי"

לדלאל אבו סדר אפילו לא היה זמן להתאבל כראוי על רצח בתה בחודש שעבר. סכנת המוות דילגה אליה מיד אחרי שהתברר למשפחה המורחבת כי היא זו שהתלוננה במשטרה על היעדרות הבת ועל החשש שהדודים הם אלו שרצחו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לפייסבוק רשת

"עכשיו הסכנה רובצת עליי ועל ילדיי", היא מספרת בפחד. "הם רוצים להרוג אותי והם אומרים: לא תישאר לך אף בת. הם רוצים לשחוט את הבנות שנשארו לי".

האסונות של המשפחה החלו לפני 12 שנים כשהאב נהרג בתאונת עבודה. מיד לאחר מכן הדודים, אחיו של האב, פרשו את חסותם על המשפחה, השתלטו על מעט הכסף, ודרשו שהבת הגדולה, חנאן, אז בת 19, תינשא בניגוד לרצונה לאדם שכלל לא הכירה.

"הדוד שלי אמר שאלה אנשים טובים", שחזרה דלאל. "אבל היא לא ראתה אותם עד שבאו לקחת אותה. היא לא הייתה שמחה, לא עשו לה מסיבה, לא עשו לכבודה דבר ביום שלקחו אותה. אפשר לומר שזאת הייתה לוויה למת, כשהיא יצאה מכאן. לא רכב מקושט ולא שום דבר. לא כתבו לה חוזה נישואין".

רק באיחור גילתה חנאן כי החתן סובל מבעיות בריאותיות ונפשיות. לאחר כמה חודשים היא נשברה וברחה לבית אמה. אז גם החלו להתקבל שיחות איום מהדודים שדרשו ממנה להחזיר בכוחות עצמה את דמי המוהר שקיבלו ממשפחת החתן.

בהקלטה בין חנאן לדודיה היא נשמעת מתחננת אליהם שיעזבו אותה במנוחה והם מן הצד השני ממשיכים לאיים עליה. "ואיך עכשיו אני משיגה את הכסף?", שאלה חנאן בפחד. "שלמי בזהב או שתשלמי בדם שלך", נשמע דודה עונה לה.

וכדי לשלם חנאן יצאה לעבוד. היא ניקתה בבית החולים סורוקה, עבדה גם במרכז הארץ, אבל עוד לפני שהספיקה להחזיר את כל הסכום, שמעו הדודים שלה כי היא לא שבה באופן קבוע מדי לילה לבית האם, וזה הספיק.

השבוע הואשמו שלושה מהדודים, יונס, מוחמד וסאגר אלבחירי ברצח של חנאן. אחד מהם נשבר בחקירה, חשף הכול, ואחרי חודש של חיפושים הוביל את החוקרים לשרידי הגופה. הוא חפר את הקבר שלה בבוקר לפני שנרצחה כשהיא הייתה בעבודה.

כתב האישום מפרט: אכזריות רצחנית בלתי נתפסת ומתוכננת מראש. השלושה יחדיו חטפו את חנאן בדרכה הביתה, שברו לה את המפרקת, שרפו את גופתה בתוך חבית ואת השרידים קברו באזור גבעות גורל.

"כששמעתי שהיא נרצחה, התחלתי לצעוק" סיפרה אחותה של חנאן, בות'יינה. "אני פוחדת מאוד. אני פוחדת, למה שלא אפחד? אני פוחדת שמה שקרה לאחותי יקרה לי. כי הם שונאים אותנו. כולם שונאים אותנו".

"אני צריכה לפקוח עיניים כשאני יוצאת מהבית"

בות'יינה, בת 14, היא האחות הקטנה ויש לה סיבה לחשוש. גם היא נמצאת תחת חסות הדודים וגרה מרחק קיר אחד מבתיהם. ואם מטרת הרצח הייתה להעניש, להפחיד, לשלוט באישה הערבייה. אז כנראה שהמסר נקלט היטב.

"אני צריכה לפקוח עיניים. כשאני יוצאת מהבית אני צריכה לפקוח עיניים יותר מהעבר. אני צריכה לפקוח עיניים כשאני יוצאת מהבית, להסתכל לאחור. אני לא אתחתן, אני אברח. אני לא אשאר כאן אם יאלצו אותי להתחתן. זה עוול, עוול ועוד עוול".

כמו במקרי רצח אחרים, גם כאן התברר שחנאן הייתה מאוימת מזמן. היא הותקפה וידה נשברה לפני חצי שנה, המשטרה הייתה בתמונה, אבל הרצח הצפוי לבסוף התרחש. גם במחלקת הרווחה של לקייה ידעו על הסכנה, על האיומים מצד הדודים, אולם התקשו להגיע אל חנאן.

"המשפחה נמצאת במקום כל כך מסוכן בקצה של השבט", סיפרה שיפא אלסאנא, מנהלת מחלקת הרווחה בלקייה. בשביל להגיע אליה צריך לעבור את כל השבט ולא פעם ולא פעמיים סילקו אותנו משם. אחרי המקרה של הרצח ממש הפקרות לשלוח עובדים לשם לבד. אנחנו הגענו למשפחה, הגענו יחד עם המשטרה, ביקור בית עם המשטרה".

"החשש שלי הוא שזה ייגמר בעוד רצח", אמרה עורכת הדין אינסאף אבו שארב. "אני לא פוטרת את החברה שלי. בוא, תעזוב אותי מכבוד המשפחה. אני לא רואה שום כבוד, והמושג הזה, צריך לקבור אותו לחלוטין. ממש לקבור אותו. איזה כבוד משפחה נפגע ברגע שאישה יוצאת כדי לעבוד?".

ומה שהתרחש אחרי הרצח מדאיג לא פחות. בני משפחת הנאשמים ניסו לגונן, חלק מבכירי המגזר לא נזעקו, וראש מועצת לקייה בחר שלא להשתתף במחאה שארגנה עמותת "איתך-מעכי", למען זכויות נשים בדואיות.

"כשגבר נרצח כולם קמים על הרגליים"

"כשגבר נרצח כולם קמים על הרגליים שלהם, משביתים את בתי הספר, משביתים את המשק וכשאישה נרצחת הם מנסים לא לדבר על זה", הוסיפה עו"ד אבו שארב. "זה מעין להשלים עם המצב של החברה. זו רוח גבית לרוצחים, כי שתיקה היא גם שווה רצח".

מאז תחילת השנה נרצחו 17 נשים בידי בני זוגן או קרובי משפחה. דלאל מכירה את המספרים ויודעת שכל יציאה שלה מהמקום הבטוח עלולה לעלות ביוקר. "אני חושבת שהם רוצים להרוג אותי כי דיווחתי למשטרה על הבת שלי", היא אומרת. "אפילו אתמול שמעתי רעש מאחורי הבית. שמעתי רעש מאחורי הבית. מדוע? בגללם. חשבתי: האם הם באו להרוג אותי?".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: בתום חקירה מאומצת פענחה המשטרה את הרצח והצליחה לגבש תשתית ראייתית כנגד שלושה מבני משפחתה של חנאן אלבחירי. חנאן הגישה תלונה אחת על איומים מצד אחיה ולמרות שביטלה את התלונה, היא זומנה לתת עדות, שבמהלכה הבהירה שוב כי הדברים הסתדרו. מכאן ניתן להסיק באופן חד משמעי כי לא היה ניתן לצפות ולמנוע את הרצח".

תגובת ראש מועצת לקייה, סאלם אבו עאיש: אני מגנה את הרצח המתועב הזה וכל רצח בכלל".

תגובת יוסי לין, עורך דינו של יונס אלבחירי: מרשי מכחיש את מעורבותו באירוע וכופר בעבירות המיוחסות לו. נלמד את חומר הראיות ונתמודד עם כתב האישום בבית המשפט".