אם הנרצחת ממושב מגדל: "הוא תכנן את הטבח, אני בטוחה"

משפחת החשוד ברצח: "אבלים, המומים וכואבים"

עוד סיפרה האם כי הייתה עדה לרצח האכזרי: "הבת שלי גרה בצמוד לאיתן (אביה של דור ז"ל), ממש דירה צמודה, והוא פשוט חיכה שאיתן ייצא מהבית והוא ביצע את הטבח שאני ואיתן ראינו בעיניים שלנו – את הנכדים שלנו דקורים, את הבת שלנו שרועה על הרצפה".

משפחתו של החשוד פרסמה מכתב בו כתבה: "אנו אבלים, המומים וכואבים מגודל הטרגדיה והאסון הכפול והמכופל שפקד אותנו. איבדנו את כלתנו ונכדינו ובן שכנינו היקרים לנו מכל. איננו מצליחים ולעולם לא נצליח לעכל ולהתעורר ממחלום הבלהות שאופף אותנו. אין לנו את היכולת לכפר על המעשה המתועב וכולנו שותפים לרחשי הלב מכל צד. מבקשים סליחה ומחילה, ואתם, נכדינו וכלתנו ובן שכנינו היקרים, נוחו על משכבכם בשלום. היינו מאוד רוצים ללוות אתכם בדרככם האחרונה אך מתוך רצון לכבד את רצון המשפחה של הקורבנות, ויתרנו".

צו איסור פרסום הוטל על מרבית פרטי חקירת האירוע. עו"ד ארז מושקוביץ, שמייצג את החשוד ברצח מטעם הסניגוריה הציבורית, אמר: "מדובר בטרגדיה קשה. בית המשפט הפנה את החשוד לפסיכיאטר המחוזי שישקול הסתכלות פסיכיאטרית בתנאי אשפוז".

ישראל עתיה, ששני בניו התארחו אצל השכנים בזמן שאב המשפחה החל לדקור, שחזר אמש את הרגעים בהם נודע לו כי בנו נחמן אינו בן החיים. "האב החשוד ברצח הזמין את הילדים לסעודת שבת", סיפר עתיה. בהתחלה, לאחר ששמעתי על המקרה, לא ידעתי שמדובר בילדים שלי, אבל התחלתי לחשוש כי ידעתי שהם אמורים לסעוד אצלו".

[brightcove_iframe video_id='atia_full_vtr2_n20170128_v1' autoplay='0' credit='האב משחזר: "ידעתי שנחמן נרצח"' kid='' duration='1929'']

"הסעודה התחילה ב-11:00", המשיך עתיה. "היא נמשכת כשעתיים ולי נודע בסביבות השעה 15:00. בתחילה שמעתי שהוא רצח את הבנות שלו ואת אשתו. מיד נחרדתי וקמתי מהלימוד ורצתי לבית שלו. הייתה שם התלהמות נוראית. מצאתי חובש מד"א ואמרתי לו שאני אבא של אחד מהילדים".

"החובש אמר לי: 'אל תדאג, הבן שלך נתן פצוע קל עם חתכים ובהכרה. אני פיניתי אותו למסוק'. לא נרגעתי אבל נשמתי קצת לרווחה אבל ידעתי שנחמן אמור להיות במקום הזה", הוסיף האב. "רצתי מיד הביתה כדי לבדוק אם הוא שם. הוא לא היה בבית. הודעתי לאשתי באותו רגע. לא ידעתי מה קורה איתו".

"כשחזרתי לבית של השכנים, בזמן שידעתי שנתן פצוע ונחמן נעדר, דיברתי עם השוטר", ציין עתיה. "הוא אמר שהוא לא יכול להגיד לי כלום. הפנים שלו היו רציניות והבנתי שנחמן לא בין החיים. ביקשתי שייתן לי לראות אותו ואז הבנתי שהוא כבר לא בין החיים".