הטרור של SSQ והייאוש בדרום ת"א: "הם ארגון פשע, אנחנו בורחים"
זה התחיל בשוד טלפון והפך למסע אימה שקרע משפחה שלמה: ש' הותקף שוב ושוב על-ידי כנופיית SSQ, ואחותו עברה לינץ' רק כי העז להתלונן. למרות התיעודים הקשים ואוזלת היד של המשטרה מול "הדלת המסתובבת" בבתי המשפט, הטרור בדרום ת"א נמשך באין מפריע: "אנחנו בורחים מהשכונה בגללם, הם ארגון פשע לכל דבר"
כבר תקופה ארוכה ששכונת שפירא בדרום תל אביב היא לא רק מוקד של קונפליקטים חברתיים, אלא זירת לחימה של ממש. כנופיית הנערים המכונה SSQ (כנופיית שפירא), הפכה לשם נרדף לטרור ברחובות. לא מדובר בעוד חבורת נערים משועממת ששותה אלכוהול בגינה הציבורית, אלא בתופעה מוכרת ומבוססת של פשע מאורגן בגרסת הקטינים, שמשאירה אחריה קורבנות חבולים ומפוחדים.
עבור ש', נער בן 13 שגדל בשכונה, המציאות הפכה לסיוט מתמשך. הוא לא הותקף פעם אחת, אלא ארבע. בכל פעם שהעז להתלונן, האלימות רק הסלימה. "אמרו לי: 'אנחנו באים לאחותך, באים לבית שלך'", משחזר ש'. ואכן, חברי הכנופיה קיימו את הבטחתם: יום לאחר שהוגשה תלונה, ביצעו כ-15 נערים לינץ' אכזרי באחותו של ש', שתועד בזמן שהיא שרועה חסרת אונים על הרצפה.
"קפצו עליי 5-4 ילדים, שברו לי שלוש שיניים והוציאו לי את העגיל מהמקום", מספר ש' על אחת התקיפות. האיומים ברורים: האלימות לא תיפסק עד שהתלונות במשטרה יבוטלו. "אמרו לו שזה לא יסתיים עד שהוא לא ילך למשטרה לבטל את זה", מוסיפה אמו, איריס.
הכנופיה לא בוררת את קורבנותיה. גבע מקונן, מדריך קרב מגע, מצא את עצמו בחדר המיון לאחר שביקש מהנערים לשמור על השקט בשעת לילה. "לא חשבתי שאלו אנשים שבאים לעשות משהו, חשבתי שהם חברים של הילדים בשכונה", הוא מספר. מקונן הותקף מאחור עם מוט ברזל בראשו, נפל על ברכיו וספג בעיטות לפנים. "הנזק הגדול הוא זעזוע המוח והצלקת. הם מתנהגים כמו חבורת פשע מאורגנת, הולכים לתקוף אותך ממש כמו מחבלים".
הנתון שנחשב למקומם ביותר בסיפורה של כנופיית SSQ הוא חוסר האונים של המערכת. אביו של ש' מתאר "דלת מסתובבת" בלתי נתפסת: "פעם ראשונה שחררו אותו עם חתימה, פעם שנייה מעצר בית - והוא ברח; פעם שלישית פנימייה והוא ברח תוך יום. אחרי חודש וחצי אני מקבל הודעה שהוא שוב ברחוב". התושבים מרגישים שהחוק עומד לצד התוקפים בגלל גילם הצעיר, בעוד שהקורבנות הם אלו שמשלמים את המחיר. "למה לא אומרים לנו שהוא שוחרר?", שואל האב בכאב, "הקורבן יוצא החוצה ופתאום הילד הזה שוב מולו".
בסופו של דבר, הכנופיה ניצחה בשיטת ההתשה: לאחר 13 שנים בשכונת שפירא, משפחתו של ש' החליטה לעזוב. הייאוש מהמשטרה שלא מצליחה לספק הגנה, ומהשכנים שחוששים להתערב, הכריע אותם.
"אנחנו צריכים לצאת מפה בגללם? הם אלו שהיו צריכים לצאת", אומרת איריס בייאוש, בעוד בנה בן ה-13 מבהיר את עומק הטראומה: "אני לא יוצא מהבית. בכלל". בזמן שהמשפחה אורזת, חברי כנופיית SSQ ממשיכים להסתובב ברחובות, מחכים לקורבן הבא שיעז להסתכל להם בעיניים.