בג"ץ: אמצעי המעקב של השב"כ ייאסרו אם לא יוקמו ועדות הכנסת
העליון הוציא צו ביניים לפיו יש לכנס את ועדות הכנסת שיפקחו על פעילות המעקב של השב"כ אחר חולי קורונה עד יום ג' - או שהשימוש בהם ייאסר. את האמצעים שמפעילה המשטרה הוחלט לאסור כבר מהיום
בג"ץ השיב היום (חמישי) לעתירות בנוגע לאישור הפעלת אמצעים דיגיטליים ואיכון טלפונים סלולריים של אזרחים, והוציא צו ביניים לפיו במידה ולא יוקמו ועדות כנסת שיוכלו לפקח על פעילות השב"כ עד ליום שלישי - הוא לא יוכל לעשות שימוש בסמכויות שניתנו לו במסגרת התקנות.
עוד הוחלט כי המשטרה לא תוכל להפעיל את האמצעים שברשותה כבר מהיום. כמו כן, הודגש כי אמצעי השב"כ יופעלו בשלב זה אך ורק לצורך איתור מי ששהו בסביבת חולים מאובחנים.
כמו כן, צוין כי במידה שתתקבל החלטה בדבר סגר כללי לפני יום שלישי, יהיה ניתן לשוב ולבחון את הצורך בהפעלת סמכויות שכאלה.
לכתבות נוספות בנושא >>
דיון בבג"ץ על אמצעי המעקב לאיכון חולים: "יש לכנס את המליאה"
נתניהו לחדשות 13: הביקורת על האיכון חסרת שחר – אי אפשר לחכות
אחרי אישור הממשלה: השב"כ החל לאכן ניידים כחלק מהמאבק בקורונה

האגודה לזכויות האזרח, שעתרה לביטול התקנות, ברכה על צו הביניים. "ההחלטה הדרקונית לאפשר לשב"כ ולמשטרה לעקוב אחר כולנו היא פגיעה קשה בזכויות האדם. לכן, טוב עשה בית המשפט כשקבע כי לא ניתן לאפשר צעד כזה תוך עקיפת הכנסת, רק בשל כך ששיקולים פוליטיים צרים מונעים את כינוס הוועדות והמליאה ומונעים פיקוח פרלמנטרי על הממשלה".
"אנו בתקופה קשה לבריאות הציבור וגם למשטר הדמוקרטי, ונמשיך לעמוד על המשמר כדי לוודא שבחסות המאבק בקורונה לא ננקטים צעדים קיצוניים ואנטי דמוקרטיים מרחיקי לכת", כך לשון ההודעה.
יו"ר הרשימה המשותפת איין עודה הגיב גם הוא לצו הביניים ואמר כי מדובר ב"ניצחון חשוב במערכה בעד המרחב הדמוקרטי ונגד נתניהו. לא ניתן לימין לנצל את הקורונה בשביל לעלות על הזכויות אזרח עם D-9".

מוקדם יותר היום שופטי בג"ץ דנו בסוגיית האמצעים הטכנולוגיים לאיכון חולי קורונה, והביעו מחאה על העיכוב בכינוס מליאת הכנסת. "כשיש עניין דחוף כזה - האם אי אפשר לכנס את המליאה כדי להתחיל להתניע? לא צריך כל דבר למצות דרך עתירות - אפשר להפעיל שיקול דעת נוסף", הצהירו נשיאת העליון אסתר חיות והשופט חנן מלצר.
השופט מלצר הצהיר: "האמצעים הם לא נגד כל אזרחי ישראל, אלא נגד חולים ואלו שיש חשש גדול שנדבקו". חיות הוסיפה: "אנחנו נברר בדיוק באילו אמצעים מדובר. - זה לא ברור מהתקנות". לדבריה, "יש פה הצטלבות של מצבים יוצאי דופן. מצב חירום בסדר גודל כזה וכנסת שלא יכולה לתפקד, וחוסר האפשרות שלה להתכנס נובע לטענתה ממצב החירום. כאשר הדבר הראשון שצריך לדבר זו האפשרות להקים את הפיקוח הפרלמנטרי של ועדת חוץ ובטחון".
"אחת משאלות המפתח היא האם האמצעים שיש בידי השב"כ עולים לאין ערוך על האמצעים שיש לחברות הסלולר, וההפרש הזה כל כך משמעותי?", אמרה חיות. "השאלה הראשונה שצריך להידרש אליה היא אם לא הופעל כאן פיקוח פרלמנטרי, ולכן הסעד הראשון שצריך לטפל בו - האם לא צריך לטפל קודם בפיקוח הפרלמנטרי. רק אם הוא אכן לא אפשרי, לטפל בשאלת האמצעים".
עוד הדגישה חיות: "אם לא ינקטו הצעדים האפשריים לבלימת המגפה - זה יכול לפגוע גם בביטחון הלאומי בשכונה המאוד מורכבת שאנחנו חיים בה. נושאי ביטחון תמיד נתונים לשב"כ ולכן נחזור לשאלה למה לא בוצע פיקוח פרלמנטרי - והדברים טעונים התייחסות".



